מאירי על סנהדרין קלב

המשנה השתים עשרה והכונה בה כשלפניה הבא על נערה המאורסה אינו חייב ר"ל סקילה עד שתהא נערה ר"ל שלא בגרה בתולה ולא בעולה מאורסה ולא שנכנסה לחופה והיא בבית אביה ולא שכבר נמסרה לשלוחי הבעל וזינתה בדרך הא כל שבגרה או נבעלה או נכנסה לחופה אע"פ שלא נבעלה או נמסרה לשלוחי הבעל וזינתה בדרך אע"פ שלא באה לרשות הבעל כלן בחנק באו עליה שנים ועדיין היא בתולה בשעה שבא עליה השני כגון שבא הראשון שלא כדרכה הראשון בסקילה והשני בחנק שביאה שלא כדרכה הוציאתה מחזקת בתולה ומ"מ אין הלכה כן אא"כ בא הראשון עליה כדרכה ועדיין היא בתולה כגון שהערה בה לבד אבל אם בא עליה שלא כדרכה אף השני בסקילה וכן בכמה ושאר הדברים מיהא הלכה פסוקה הם:

זהו ביאור המשנה ופסק שלה ודברים שנכנסו תחתיה בגמ' אלו הן:

קטנה שקדשה אביה ובא גדול עליה הוא בסקילה שלא נאמר נערה למעט הבא על הקטנה המאורסה מסקילה אלא למעט את הבוגרת שכלו בתוליה ומ"מ היא פטורה שאינה בת עונשין ואין אומרים עד שיהו שניהם שוים אלא אע"פ שאין שוים מצד שזה פטור וזה חייב הן שאפילו אם היה זה חייב לא היה עמו במיתה אחת דנין כל אחד כראוי לו:

כל הבא על ערוה מן העריות והיא מתה והוא הנקרא בתלמוד מעשה הורדוס פטור מכלום וכן כל שלא הערה אלא שבא עליה דרך איברים והוא הנקרא מעשה חדודים ואינו מערה באחד משני משכבות שבה פטור מן המיתה אלא שלוקה אפילו בחבוק ונשוק בערוה מן העריות דרך תאוה והנאת קירוב בשר שנאמר לא תקרבו לגלות ערוה לא תקרב לדבר המביא לכך:

כבר בארנו שנערה המאורסה בת כהן בסקילה ולא יצאה לשריפה אלא בנשואה ובכל אותן שכיוצא בה בבת ישראל בחנק ודין שריפה שלה אפילו נשאת לפסול היא אע"פ שכבר נתחללה כמו שביארנו בראש הפרק: