מאירי על סנהדרין קלג

המשנה השלש עשרה והכונה בה ככונת שלפניה ואמר המסית ר"ל מסית זה שנמנה בנסקלים זה הדיוט המסית אבל נביא המסית אינו אלא בחנק וכן שהוא מסית את ההדיוט ר"ל יחיד או יחידים אבל אם הסית רוב העיר הרי זה בחנק ודבר זה אין הלכה כן אלא בין שהיה המסית הדיוט בין שהיה נביא בין שהיה הניסת יחיד או רבים מיתת כלן בסקילה שאין דין עיר הנדחת לידון בסייף אלא בשמדיחיה שנים ואין דין נביא בחנק אלא כשמתנבא בשם ע"ז אפילו להתיר את המותר ואמר שהמסית והניסת בסקילה אע"פ שלא עבד הניסת אחר שקבל ממנו את דבריו ולימד במשנתינו דרך ההסתה האיך היא ואמר יש יראה במקום פלוני כך אוכלת וכך שותה ר"ל כך מאכלת וכך משקה וכן כך מטיבה לעובדיה וכך מריעה למרחיקיה:

ואמר שכל חייבי מיתות אין מכמינין להם חוץ מזה אמר לשנים הן הן עדיו ומביאין אותו לבית דין וסוקלין אותו אמר לאחד והרי שאין ממיתין אותו על פי עד אחד הרי הניסת אם לבו שלם יש לו לרמותו בדברים ולומר לו יש לי חברים רוצים בכך ואזדווג עמהם עד שיביאוהו לומר כן בפני שנים אם היה ערום ואינו רוצה לדבר בפניהם מכמינין לו עדים אחורי הגדר ומדליקין את הנר בבית פנימי ומושיבין עדים בבית החיצון שיהו רואין אותו ושומעין את קולו והוא אינו רואה אותם וכל כיוצא בזה והוא מחזירו לאותן הדברים האיך נעשה מאותן הדברים שאמרת לי ביחוד והלה משיבו וזה אומר לו והאיך נניח אלהינו שבשמים לעבוד עצים ואבנים אם חוזר בו או שתק הרי טוב אחר שהניסת לא קבל את דבריו ואם לא חזר בו אע"פ שהניסת לא קיבל את דבריו ואומר כך הוא חובתינו כך הוא יפה לנו העומדין מאחורי הגדר מביאין אותו לבית דין וסוקלין אותו האומר אעבוד או אלך ואעבוד או נלך ונעבוד פירוש בכדרכה וכן בארבע עבודות אף שלא כדרכה כלן לשון הסתה הם ונסקל עליהם כמו שביארנו למעלה המדיח ר"ל שנים שהדיחו רוב העיר ושהיו מתוכה על הדרך שיתבאר והודחו רוב אנשי העיר אחריהם הרי הם בסקילה ואנשי העיר בסייף כמו שיתבאר:

זהו ביאור המשנה ופסק שלה על הדרך שכתבנו ולא נתחדש עליה בגמ' דבר שלא ביארנוהו:

וכבר התבאר שאין המסית צריך התראה ושמצוה ביד המוסת להרגו תחלה ומ"מ המוסת צריך התראה לא החמירו לידון שלא בהתראה אלא על המסית לבד וכמו שאמרו כל חייבי מיתות אין מכמינין עליהם חוץ מזו כך נראה לי וכן הסכימו בה עמי גדולי הדור:

המשנה הארבע עשרה והכונה בה ככונת שלפניה והוא שאמר המכשף ר"ל שנמנה בכלל הנסקלין הוא שעושה מעשה כשפים אבל האוחז את העינים עד שנראה כעושה ואינו עושה פטור כמו שכתבנו למעלה אלא שמכין אותו מכת מרדות ונמצאת למד במלאכת הכשוף שנים מלקטין קשואין דרך כשוף שהאחד חייב והאחד פטור כיצד העושה מעשה שהיו שם קשואין ולקטן ממש דרך כשוף חייב האוחז את העינים שמראה כאלו נלקטו ולא נלקטו פטור:

זהו ביאור המשנה וכן הלכה ודברים שנכנסו תחתיה בגמ' אלו הן:

בין שהיה המכשף איש או אשה כלן בסקילה ולא נאמר מכשפה לא תחיה אלא שהכשוף מצוי בנשים ודבר הכתוב בהוה וכל מעשה שדים הרי הוא בכלל כשפים כל שהוא נעשה בפעולה טבעית אינו בכלל כשפים אפילו ידעו לברא בריות יפות שלא מזווג המין כמו שנודע בספרי הטבע שאין הדבר נמנע רשאים לעשות שכל שהוא טבעי אינו בכלל הכשוף ודומה לזה שיש בו משום רפואה אין בו משום דרכי האמורי כמו שיתבאר במקומו כל שנאסר בדברים אלו שכתבנו לא נאסר אלא בלמד לעשות אבל להבין ולהורות הכל מותר ולא עוד אלא שאין מושיבין בסנהדרין אא"כ היו יודעין דרכי המעוננים והקוסמים והמכשפים והבלי ע"ז כדי שידעו בטיב כל הענינים הבאים לפניהם: