מאירי על ראש השנה סא

בכל יום ויום היו הלויים משוררים על הדוכן אחר הקרבת הקרבן בשעת הנסוך והיו אומרים מעין מלאכת היום שבמעשה בראשית ובכל שיר ושיר היו שם שלש פסיקות על כל פרק מהם היו כהנים תוקעים והעם שבעזרה משתחוים והתקיעות תשע בין כלם ועל איזה קרבן היו משוררים על עולת חובה של צבור כגון תמידים וכיוצא בהם ועל זבחי שלמי צבור שהם כבשי עצרת אבל עולת נדבה שהיו הצבור מקריבים ממותר תרומת הלשכה לקיץ המזבח אין בהם שירה אע"פ שהם של צבור וכן נסכים הבאים בפני עצמם אין אומרים בהם שירה כמו שיתבאר במקומו הראוי לו ומ"מ שיר שהיו הלויים אומרים בקרבנות שהיו מסודרים כך הוא כל השנה ביום ראשון היו אומרים ליי' הארץ ומלאה וגו' ובשני גדול י"י ומהולל מאוד וגו' בשלישי אלהים נצב בעדת אל וגו' ברביעי אל נקמות י"י וגו' בחמשי הרנינו אלהים עזנו וגו' בששי י"י מלך גאות לבש וגו' בשבת מזמור שיר ליום השבת וטעם לזכירת אלו המזמורים נרמזים בכאן בגמ' וכמו שביארנו ענינם במוסף השבת היו אומרים בשירת האזינו שבת ראשונה עד זכור ימות עולם ובשניה עד ירכיבהו על במתי ארץ וכן כלם כסדר הזי"ו ל"ך ונמצאת כלה לששה שבתות והיו חוזרין חלילה ועל הדרך שסדורה כאן סודרין אותה בשבת שלה בבית הכנסת ר"ל שהששה עולים קורין את השירה כסדר הזי"ו ל"ך האמור כאן ושביעי מסיים הסדר כמו שביארנו במסכת מגילה מנחת שבת בתמיד של בין הערבים ראשונה אז ישיר משה שניה מי כמוך שלישית אז ישיר ישראל וחוזרין חלילה כל השנה באלו השלשה תמיד של שחר בר"ה כבר ביארנו בו שאין השיר משתנה בו אבל מוסף שלו היו אומרים הרנינו לאלהים עזנו ואם חל להיות בחמשי שזה המזמור הוא בו שיר של חול היו אומרים הסירותי מסבל שכמו ומנחה שבו היו אומרים קול י"י יחיל מדבר שאר מוספים של שאר ימים טובים וראשי חדשים מפורשים במסכת סופרים ובשאר מקומות ואין זה מקומם: