מאירי על פסחים רד

למדת ממה שכתבנו שברכת המזון וקידוש אין מברכין אותם על כוס אחד מפני שאין אומרין שתי קדושות על כוס אחד ומטעם מצות חבילות חבילות ואע"פ שביום טוב אחר השבת מברכין יקנה"ז שיש בו קידוש והבדלה קדושא ואבדלתא חדא מילתא היא שהכל לקדושת שבת נתקן ומותר לעשותן על כוס אחד אף במקום שיש לו כמה כוסות אבל ברכת המזון וקידוש ענינים חלוקים הם ואין מברכין אותם על כוס אחד ואפי' אין לו אלא כוס אחד מברך על הכוס ומקדש על הפת ואע"פ שבברכת הבדלה אמרו שמברך על היין ועל הבשמים ועל המאור ואח"כ מבדיל ואם היה אוכל בשבת במנחה וגמר סעודה משחשכה שאינו מפסיק להבדלה כמו שביארנו כשגומר סעודתו אם אין לו אלא כוס אחד מברך עליו ברכת המזון ומשלשל אחריה יין ובשמים ומאור והבדלה כמו שביארנו במסכת ברכות אין לו שאני ויש מתירין בה אף ביש לו ומפני שהבדלה אינה אלא מדברי סופרים ואף ביש לו מותר אבל ברכת המזון וקידוש שהם שתי ברכות של תורה אין מברכין אותם על כוס אחד אף באין לו וכן דעת גדולי המחברים וי"מ הטעם מפני שברכת המזון וקידוש הוא שהם שני ענינים מפני שברכת המזון אמורה על מעשה שנעשה כבר והקידוש על היום שעתיד לבוא ונמצא זה למפרע וזה להבא אבל ברכת המזון והבדלה הרי אף הבדלה נעשית על היום שעבר ונמצאו שתיהן נתקנות על מה שעבר:

נהגו בקצת מקומות בבית חתנים לברך ברכת המזון בכוס אחד וברכת [נשואין] בכוס אחר ואין צורך בכך הואיל ואף הסעודה סעודת שמחה היא הכל ענין אחד הוא ואף ברכת אירוסין ונשואין הואיל ונעשה הכל ביחד אפשר לברכן על כוס אחד ויש חולקין בה ובמקומה יתבאר בעז"ה:

מאחר שביארנו שאין מפסיקין לקידוש למדנו שאם התחיל לאכול מבעוד יום ונמשך עד שהגיעה שעת תפלת ערבית והוא צאת הכוכבים אין מפסיקין לקריאת שמע ותפלה הואיל והתחיל קודם זמן חיוב ויש חולקין בזו ומעמידין ממנה גירסא האמורה בדברי ר' יוסי עד שתחשך דוקא ולא מחשש שבת אלא מתורת חיוב קריאת שמע ותפלה ופי' עד שתחשך עד שיגיע זמן צאת הכוכבים אע"פ שמשעת שקיעת החמה קדש היום ונראה כדעת ראשון:

שביעי של פסח אין אומרין בו זמן שהרי אינו רגל בפני עצמו אבל שמיני עצרת אומרים בו זמן מפני שהוא רגל בפני עצמו אם כן שביעי של פסח שחל במוצאי שבת מקדשין ומבדילין וסדר הברכות יקנ"ה ובשאר ימים טובים הבאים במוצאי שבת אומרים בו יקנה"ז ובשמים מיהא אין מברכין עליהם שאין מברכין אותם אלא שמיום שכלו מנוחה ליום שכלו מלאכה כגון משבת לחול או לחולו של מועד ויש באים בה מגזרת שמא יקטום ואין זה כלום שקטימת דברים המריחים דינה כקטימת אוכלין שמותרת כמו שביארנו במסכת יום טוב ובשאר הבדלות של כל השנה בשמים קודמי' למאור כמו שביארנו במס' ברכות פרק אלו דברים: