מאירי על פסחים רה

היושב בסעודה ואוכל ושותה צריך לברך על כוס ראשון שהוא שותה בורא פרי הגפן ואם הוא נמלך ר"ל שכששתה כוס ראשון סלק דעתו מלשתות ונמלך לשתות צריך לברך פעם אחרת וכן בכל כוס כוס אחר שהוא נמלך בין כוס לכוס ומ"מ כל שאינו נמלך מברך על ראשון שהוא שותה ודיו עד שיברך ברכת המזון וכוס של ברכת המזון מיהא צריך לברך עליו בורא פרי הגפן שהברכה הפסיקה ולא עוד אלא מכיון שהסיחו דעתם מלשתות ונתנו עיניהם לברכה נאסר להם מלשתות אא"כ מברכין בורא פרי הגפן והוא שאמרו מכיון דאמריתו הבו נבריך איתסר לכו למשתי ור"ל בלא בורא פרי הגפן ואע"פ שגדולי הרבנים פרשו בה אתסר לכו למשתי עד שיברכו ברכת המזון ומשום קביעותא דברכת המזון ר"ל שאחר שאמרו כן הוקבעו לברכת המזון ואף בבורא פרי הגפן אסור אין הדברים נראין שהרי בשמועה זו לענין בורא פרי הגפן נאמרה ולראיה שצריך לברך על כוס של ברכה בורא פרי הגפן ואלמלא כן מה ראיה ממנה לברך בורא פרי הגפן על כוס של ברכה שמא אף הם לא היו מברכים בורא פרי הגפן על כוס של ברכה אלא ודאי כך פירושו אתסר לכו למשתי בלאו בורא פרי הגפן וכל שכן שאם ברך שצריך לברך על כוס של ברכה ומ"מ אע"פ שאמר הב ונשתי מותר לשתות בבורא פרי הגפן קודם ברכת המזון וכשמברך מברך בורא פרי הגפן בסוף מפני שהברכות הפסיקו ואע"פ שבקידוש של יקנה"ז ובברכות הבדלה משלשלין כמה ברכות אחר בורא פרי הגפן ואינם הפסק באלו אינו עוקר דעתו מאכילה ושתיה אדרבה התחלת אכילה ושתיה הוא וגדולי המפרשים נסכמים לפירוש גדולי הרבנים ומביאים ראיה שאם לא כן היאך אמר להם איתסר לכו למשתי ושמא אף הם דעתם היה לברך בורא פרי הגפן אלא בלא ברכת המזון קאמר וראיית בורא פרי הגפן חזקה היא שמשמען של דברים שהכנת הברכה אוסרת השתיה וכל שכן ברכה עצמה ומאחר שנאסרה הדין נותן שלא תחזור להיתרה בלא בורא פרי הגפן ועיקר הדברים כדעת ראשון ומ"מ יש שואלים בו ואפי' לא אמרו כן ר"ל הבו נשתי היאך היה מותר להם לשתות בלא בורא פרי הגפן והלא יין שבתוך המזון אינו פוטר את שלאחר המזון שהרי זה לשרות וזה לשתות ותירצו בו שמ"מ יין שלפני המזון הוזמן להם שפוטר את שלאחר המזון ומ"מ אנו תירצנו במסכת ברכות שלא נאמר כן אלא בשהפסיק הרבה ביניהם אבל כל שסמכה לסעודתו אף הוא קרוי לשרות: