מאירי על נדה ס
Meiri on Niddah 60 · מאירי על נדה · free full Hebrew text
Open in the reader →כבר ביארנו ביבמות פרק החולץ מ"ב ב' לדעת קצת שכל סתם שהוזכר עליו מחלוקת בצדו אינו סתם לגמרי לקבוע הלכה כמותו אדרבה נוטה לסתם ואח"כ מחלוקת יש בסוגיא זו ראיה לדעת זה ממה שאמרו הא תו למה וכי תימא למסתמה כרבנן פשיטא יחיד ורבים הלכה כרבים ותירץ מהו דתימא מיסתבר טעמיה דר' ישמעאל דקא מסייעי ליה קראי קא משמע לן ומדקאמר למיסתמה כרבנן אלמא דקמייתא לאו סתמא היא הואיל ור' שמעון חלק בה בצדה:
ממה שכתבנו למדת שהיולדת זכר טמאה שבעה ונכנסת מהם לימי טהרה ובנקבה טמאה שבועים ונכנסת מהם לימי טהרה ואם ספק זכר ספק נקבה יושבת ימי טומאה של נקבה ומשלמת עליהם ימי טהרה של זכר ואם אינה יודעת אם ולד הפילה אם רוח הפילה ואינה בחזקת עוברה יושבת לזכר ולנקבה ולנדה וכן למדת כל אותם שהאם טמאה לידה ושאינה טמאה לידה וכל שהיא טמאה לידה יש לה ימי טוהר מן התורה אלא שחכמים גזרו שלא ליתן ימי טוהר עד שישעיר ומאחר שאי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם ובנות ישראל החמירו על עצמן לעשות עצמן כזבות הרי נעשו עכשו יולדות בזוב ויושבת לזכר שבעה של לידה ושבעה נקיים ולנקבה שבועיים ללידה ושבעה נקיים אלא שימי הלידה אם לא ראתה בהן עולין לה לשבעה נקיים אבל ראתה בהן אין עולין לה שאין שבעה נקיים אלא שנקיים מכל דם בין מדם נדות בין מדם לידה ומ"מ בזמנים הללו נתמעט הבקיאות וחוששים בהרבה דברים לולד אע"פ שמדין התלמוד לא חששו לטמא את אמן משום לידה אף בלא ראתה שבעה לזכר ושבועיים לנקבה ולהצריך אחריהן שבעה נקיים ואף בימי טוהר הנכנסין אחריהן יש לחוש לקלקול ולטעות שהרי כמה צריכות לישב לזכר ולנקבה ולנדה ויבאו לומר שמאחר שאתה מטמאה לידה יש לה ימי טוהר וכן יבאו לטעות ולומר הואיל ואין דם זה טמא אף הוא עולה לספירת שבעה נקיים וכן לפעמים יוציא הולד ראשו חוץ לפרזדור ואינן מרגישות בכך למנות מאותה שעה וכבר הסכימו הגאונים באיסור דם טוהר ולהחמיר עליו כשאר הימים לישב עליו שבעה נקיים והניחו כל המיקל בכך בכלל פורץ גדר לנשיכת נחש ולעקיצת עקרב ואם בנות ישראל החמירו על עצמן אף בדם טפה כחרדל לישב עליו שבעה נקיים ולא פטרו עצמן בתקנת ב"ד לששה והוא כדי שתהא ספירת כלן שוה שלא לבא לידי מכשול כל שכן שיש לחוש שלא להיות האשה שופעת ומשמשת וכן שתהא קרובה לבא לכלל הטענות שהוזכרו ומ"מ בשאלתות ובהלכות גדולות כתוב דין דם טוהר אף לזמן הזה ואף גדולי המחברים הניחו הדבר למנהג המקומות ואף בצרפת שמענו שנוהגים כן הואיל ואין ימי טוהר ראויים לא לנדה ולא לזיבה והמחמיר ומרחיק עצמו מן הכיעור תבא עליו ברכה ועל זו נאמר והתקדשתם והייתם קדושים קדש את עצמך אף במותר לך: