מאירי על נדה נז

הראש פוטר אף בנפלים ר"ל שאם נתעברה תאומים ונגמרה צורת האחד לשבעה והאחר לא נגמרה צורתו ויצא ראש הנפל והחזירו ויצא אחיו אינו בכור לכהן שראש הנפל פוטר הבא אחריו מדין בכורה וכן התבאר במקומו בפרק יש בכור:

לענין ביאור זה שאמרו יצא כתקנו לחיים הראש פוטר פירושו שיצא כדרך שהחיים יוצאים כלומר שיצא שלם אבל יצא מחותך לא וי"מ אף במחתך ופירוש יצא לחיים שיצא מה שהחיים תלויים בו וזהו רוב ראשו ועקר הדברים כדעת ראשון:

ולענין פסק בכלן הראש פוטר כמו שביארנו במשנה ויש לגאוני הראשונים בסוגיא זו הן לענין פירוש הן לענין פסק דברים שאי אפשר לישבן:

המשנה החמישית והכונה בה בענין החלק השלישי והוא שאמר המפלת ואינה יודעת מה הוא ר"ל אם זכר אם נקבה אבל יודעת היא שולד הוא תשב לזכר ולנקבה ר"ל שבועים לטומאה ועשרים וששה לטהרה לתשלום ארבעים ואם אינה יודעת אם ולד אם רוח תשב לזכר ולנקבה ולנדה ר"ל שיושבת שבועים לטומאה מדין נקבה ואם ראתה אחריהן הרי היא נדה שאין נותנין לה דם טוהר כלל ושאלו בגמ' א"כ זכר למה הוזכר שאם לטומאה הרי יושבת לנקבה ופירשו בה שאם ראתה ביום שלשים וארבעה וחזרה וראתה ביום ארבעים ואחד אם נאמר שהיא נדה בראיית יום שלשים וארבעה הרי בראיית ארבעים ואחד נכנסה לימי זיבה ודיה בספירת יום אחד ואם תשב לנקבה הרי בימי טהרה היא אלא חוששין אף לזכר וראיית שלשים וארבעה טוהר וראיית ארבעים ואחד תחלת נדה וכן אם ראתה ביום שבעים וארבעה וחזרה וראתה ביום שמונים ואחד בדין זה עצמו ולענין קרבן בראשונה מביאה קרבן ונאכל שהרי הוחזק עוברה וודאי ולד הוא אלא שאינו נכר אם זכר אם נקבה ומ"מ לפי הסוגיא האמורה למעלה בשמועת מפלת יד חתוכה אף זו אין לה ימי טוהר שמא הרחיקה לידתה אלא שיש אומרין שדרך סוגיא נאמרה ואין חוששין להרחק לידה אלא במפלת אבר וכן נראה ובשניה הואיל ולא הוחזקה עוברה מביאה קרבן ואינו נאכל:

זהו ביאור המשנה ופסק שלה ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:

הוחזקה עוברה ועברה בנהר והפילה ונפל העובר בנהר ולא נודע אם זכר אם נקבה אם רוח הואיל והוחזקה עוברה מביאה קרבן ונאכל ודנין אותה בולד גמור כענין רוב הנשים אלא שיושבת לזכר ולנקבה ומה ששנינו אם אין ידוע אם ולד אם לאו תשב לזכר ולנקבה ולנדה שמשמען של דברים שמביאה קרבן ואינו נאכל שמא אין כאן לידה והרי הוא חלין ומליקה בחלין נבלה כבר העמדנוה בשלא הוחזקה עוברה:

בהמה שיצאה מלאה היום ובאתה רקנית באותו היום בעצמו ולא נודע לנו מה הפילה הבא אחריו בכור מספק ויאכל במומו לבעלים שמא דבר שאינו פוטר בבכורה הפילה ושמא תאמר הואיל והוחזקה עוברה וכדקאמרת שיצאה מליאה הלך אחר רוב בהמות שיולדות או מפילות דבר שפוטר הואיל ורוב יולדות מיטנפות בשפע ליחה קודם לידתן וזו לא טינפה בשעה שיצאה איתרע ליה רובא ואין לפרש רוב יולדות מטנפות אחר לידה שאם כן אף זו היאך נודע לנו שלא טינפה ומה שאמרו סימן ולד בבהמה דקה טנוף פירושו טנוף של לידה שמאחר שראינוה מטונפת אע"פ שאין בה ולד חוששין שמא נימוח וטינוף זה מן הולד הוא בא אלא שנימוח בתוך מעיה והוא הענין ששנאה בדמיון שיליא בבהמה גסה ולמדת שאם טנפה או שלא חזרה ביום שיצאה אין הבא אחריו בכור הואיל והוחזקה עוברה: