מאירי על נדה מא

הפרק השלישי בעזרת הצור ובישועתו א"א:

המפלת חתיכה וכו' הכונה בו להשלים עניני החלק השלישי שהותחלו לבאר בפרק שני ר"ל מראות הדמים ובפרט כשראת דם יבש או השליכה כעין קלפות או חתיכה שאין בה חשש ולד מה דינה ויתחיל עוד לבאר עניני החלק הששי ובענין טומאת לידה במה שהתבאר שהיולדת טמאה כנדה הן שילדה ולד חי הן ולד מת הן שהפילה ובלבד שתגמר צורת הולד ושתהא לו צורת ולד ובאו בזה הפרק לבאר על איזה צד של הפלה טמאה לידה ועל איזה צד אינה טמאה לידה ועל זה הצד יחלקו עניני הפרק לארבעה חלקים הראשון בתשלום עניני החלק השלישי לידע באיזה מין של הפלה טמאה משום נדה אע"פ שאין שם חשש לידה ועל איזה צד אינה קרויה ראיה לטמאה אף משום נדה והשני באיזה מין של הפלה אנו דנין מה שהיא מפלת כולד לישב בה לזכר או לנקבה או לשניהם ואיזה מין אינו נדון כולד מצד שאין בה צורת ולד ויתגלגל בו קצת דברים שבענין טומאת אהל והשלישי באיזה מין של הפלה עומדת בספק לידה ובספק שאינה לידה לישב לזכר ולנקבה ולנדה הרביעי באיזה מין של הפלה אנו אומרין שאינו נדון כולד מצד שלא נגמרה צורתו זהו שרש הפרק דרך כלל אלא שיתגלגלו בו דברים שלא מן הכונה כענין סוגית התלמוד על הדרך שקדם:

והמשנה הראשונה ממנו תיוחד לבאר ענין החלק הראשון והוא שאמר המפלת חתכה אם יש עמה דם טמאה ואם לאו טהורה פירוש חתיכה זו אין לה דין ולד כגון שקרעוה ולא נמצא בתוכה עצם שאלו קרעוה ונמצא עצם בתוכה היה לה דין ולד כמו שיתבאר לישב עליו לזכר ולנקבה אלא לא נמצא בתוכה עצם ונמצא שאין כאן טומאת לידה ונשאר הענין אם יש כאן טומאת נדה אם לאו ולפי מה שהעלו בגמרא אין כאן חשש נדה מצד עצמה של חתיכה שאין למוד בה להיותה דם קרוש ואפילו קרעוה ונמצא דם קרוש אין זה אלא ליחה שנתקרשה ונעשה בתוכה דם וא"כ אפילו היתה החתיכה כמראה חמשת המינין הטמאים בדם אין חוששין לה מצד עצמה ואין הפרש בחתכה זו בין שתהא מאותן המראין לבין שתהא ירוקה ולבנה ומעתה סובר תנא קמא שאם יצא עמה דם שלא מגוף החתיכה טמאה נדה ואם לאו טהורה שאפשר לפתיחת הקבר בלא דם ואין חוששין לדם וי"מ לדעת תנא קמא שלא טהורה ודאי אלא שתולין על ידה וממה שאמרו בסוגיא זו בפלוגתא דר' יהושע ורבנן ותנא קמא דר' יהושע ספק קאמר אלא שאין נראה כן שבזו אם אמר תנא קמא ספק וכן הדין שאין מה שהפילה לפנינו ושמא דם היה שם אבל זו שמה שהפילה בפנינו ואין שם דם והיא בודקת ומצאה טהור אין חוששין לה ר' יהודה אומר בין כך ובין כך טמאה ומפני שאי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם אלא שלפעמים אינו נראה למיעוט שיעורו:

והסכימו רוב פוסקים שהלכה כר' יהודה ואע"פ שחכמים חלוקים עליו וממה שאמרו בפרק אחרון קישתה שנים ולשלישי הפילה צריכה לישב שבעה נקיים קא סבר אין קושי לנפלים ואי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם ומ"מ בשאלתות כתבו דוקא מארבעים ואילך אבל עד ארבעים מיא בעלמא הוא ואפשר לפתיחת הקבר בלא דם ואף בכריתות פרק מחוסרי כפרה י' א' אמרו בהדיא שכל ביום ארבעים אפשר לפתיחת הקבר בלא דם ויש מוסיפין עוד לומר דוקא בולד גמור אבל בקטן הרבה אף מארבעים ואילך אפשר לפתיחת הקבר בלא דם וממה שאמרו בשביעי של אהלות אין לנפלים פתיחת הקבר עד שיעגילו כפיקא ופירשוה בבכורות פרק הלוקח בהמה כ"ב א' כפיקא של צמר ר"ל אותה עגולה שמשימות בראש הכוש כשטוות צמר וקורין לה ורטיל"ה והיא רחבה אותה שמשימות בכוש כשטוות פשתן ואע"פ שלא נאמרה לענין דמים אלא לענין טומאת מת והוא שאמרו שם האשה המקשה לילד והוציאוה מבית לבית וילדה ולד מת הראשון טמא ספק והשני וודאי ור"ל הראשון טמא ספק שמא כבר מת קודם שהוציאוה ונפתח הרחם עד שנראה ראשו וכשיעור זה הבית טמא אע"פ שלא יצא הולד ואמרו על זה דוקא בשהוציאוה באגפים אבל אם הלכה מבית ראשון לשני ברגליה אם היה ראש העובר כפיקא הבית הראשון טהור שכל שראשו גדול כל כך אם נפתח הקבר לא היתה יכולה לילך ברגליה הא אם הוא קטן משיעור זה אף בהלכה ברגליה בית ראשון טמא ספק שאין לנפלים פתיחת קבר למנוע הלוך שברגליה עד שיעגילו ראש כפיקא מ"מ הם מדמין אותה לזו אף לענין דמים ר"ל שמאחר שאין לה פתיחת קבר למניעת הלוכה כך אין לה פתיחת קבר להיות דם יוצא בפתיחתו על כל פנים ולדעת זה ואף לדעת השאלתות נראה שכל שכן בהפילה רוח שאפשר לפתיחת הקבר בלא דם וא"כ קשתה שני ימים בימי זיבה ובשלישי הפילה ולא ראתה ולא ידעה מה הפילה הלכה כתנא קמא שמביאה קרבן ואינו נאכל מפני שהיא ספק יולדת בזוב ספק אינה יולדת בזוב שמא אינה יולדת בזוב שמא רוח הפילה וראתה ויש כאן ראיית שלשה בלא לידה וטעונה קרבן זיבה שמא נפל הפילה וראתה והרי היא יולדת וזבה שאין קושי לנפלים ומביאה חטאת העוף שהוא קרבן שוה לזבה וליולדת שמא רוח הפילה ולא ראתה ואין כאן לא לידה ולא זיבה שאפשר לפתיחת הקבר בלא דם ואין הלכה כר' יהושע שאמר מביאה קרבן ונאכל ומפני שאף בהפלת רוח אי אפשר לפתיחת קבר בלא דם ואף לגדולי המחברים ראיתי שפסקוה כתנא קמא אלא שלשונם מוכיח שמשום קושי נסתפקו בה ואין נראה כן שהרי הלכה אין קושי לנפלים אלא שנראין דבריהם מטעם פתיחת הקבר כמו שכתבנוה בפרק ראשון ומ"מ גדולי המפרשים פוסקין כר' יהושע ואי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם לא לרוח ולא לתוך ארבעים וגדולי המחברים ראיתי שפסקו בפירושי המשנה כתנא קמא ושמא הם מפרשים כן דוקא בחתיכה קטנה וכן יש פוסקים כר' יהושע ומפני שהרוח מבקע ואי אפשר לפתיחת הקבר בסיבתו בלא דם ובשאר הדברים מודים לדעת השאלתות והדברים ברורים כדעת השאלתות וכן בכל מה שיוצא בנקל ושלא בשום קושי:

ואמרו אח"כ במפלת כמין קליפה כמין שעורה כמין עפר כמין יבחושין ר"ל יתושין שאם הם אדומים או שחורים תטיל למים ופירשוה בגמרא במים פושרין ויש מצריכין בה מעת לעת כמו שיתבאר ואם נמוחו דם הוא וטמאה שדם היבש טמא ויש פוסקין כן אף בחתכה אלא שמתוך שאין דרכה בכך לא שנאה וכן היא שנויה בתלמוד המערב שאמרו שם. הדא ילפא מההיא וההיא ילפא מהדא פירוש חתיכה ילפא מקליפה שתטיל למים וקליפה ילפא מחתיכה וכו' ואם לא נמוחו טהורה שלא היה דם כלל אלמא שכיוצא באלו אפשר לפתיחת הקבר בלא דם ואף ר' יהודה לא חלק בה ואע"פ שיש סוברין שאף בזו חלק ר' יהודה אין דבריהם נראין אבל מפלת כמין דגים וחגבים שקצים ורמשים שאמרו אם יש עמהם דם טמאה ואם לאו טהורה אף זו מטעם אפשר לפתיחת הקבר בלא דם וכבר פירשו בגמ' שר' יהודה חולק בה כראשונה והלכה כמותו לדעתנו ואף באין עמהם דם טמאה הא טומאת לידה מיהא אין בה שצורת דגים וחגבים שקצים ורמשים אין לחוש עליהן בולד ויש חולקין בקצת דברינו בסברות אחרות שאין להם שורש ועקר הדברים כמו שביארנו:

זהו ביאור המשנה ופסק שלה לשיטתנו ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא ממה שלא ביארנוהו במשנה אלו הן: