מאירי על נדה לט

בזמן שהיו רגילים במראות הדמים לדון בהם לטהרה או לטומאה לא היו בודקין אלא על גגי מטלית לבנה כדי שיהיו מראות הדמים נכרים בה ושחור מיהא אף על גבי אדום מותר:

כל שהיחיד חולק עם המרובים להקל אין ראוי לו לעשות מעשה כדברי עצמו בתלמוד המערב אמרו במסכת ברכות במשנה ראשונה במה שאמרו שם מעשה בבניו של רבן גמליאל שבאו מבית המשתה וכו' עד אם לא עלה עמוד השחר מותרים אתם לקרות ופליג אדרבנן ועביד עובד כנפשיה בתמיהא ואף בסוגיא זו אמרו על בר קפרא כמה רב גובריה דעביד כשמעתיה: