מאירי על נדה קמ

כבר ביארנו בילדותנו בחבור התשובה שראוי להאמין שהשם ית' גומל לטובים ומעניש לרשעים והכל במשפט וביושר גמור כדכתוב אל אמונה ואין עול ובקמא אמרו כל האומר הקב"ה ותרן הוא יתותרון מעוהי אלא מאריך אפיה וגבי דיליה וזהו שכתוב אשר לא ישא פנים ואע"פ שכתב והבטיח במקום אחר ישא י"י פניו אליך באמת רבותינו הבינו הענין לנשיאות כפים ר"ל פנים עד שהקשו מזה לזה ותירצו כאן קודם גזר דין כאן לאחר גזר דין לומר שלאחר גזר דין אין שם נשיאות פנים אף בתשובה להעביר מכל וכל אלא להקל העונש כמו שביארנו בחבור התשובה וכדכתוב אם תכבסי בנתר וכו' אבל קודם גזר דין יש לו נשיאות פנים בתשובה להעביר את העונש מכל וכל וכדכתוב כבסי מרעה לבך ירושלם למען תושעי וכו' אבל לענין פשוטי המקראות אין מקראות אלו מתנגדים שלא אמר ישא י"י פניך אלא ישא פניו אליך ואף ענין המקרא לא דרך הבטחה נאמר אלא דרך תפלה וברכה וכבר ביארנו בקצת חבורנו שאותן שלש המקראות נאמרו כנגד שלש כתות של צדיקים ושל בינוניים ושל רשעים ואמר כנגד הצדיקים יברכך י"י וישמרך ויברכך הוא תוספת שלמות וישמרך הוא שמירת מה שבו עכשו וייעד לו שישמרהו ויוסיף בשלימותו ובהשגחתו עליו לטוב ואמר אחר כן כנגד הבינוניים יאר י"י פניו אליך ויחנך ואור הפנים הוא ענין לתכלית ההשגחה כאמרו נסה עלינו אור פניך י"י ומצד היות ענינו בלתי מפורסם וצריך להטיה כלפי חסד וההטיה כלפי חסד היא עשיית מה שאין לעושהו חוק עליו ועשיית מה שאין חוק על העושהו לעשותו הוא נקרא חנינה וחסד ייעד לו שיחנהו ויכריעהו לטוב עד שישימהו בתכלית ההשגחה ואחר כך דבר כנגד כת הרשעים ואמר ישא י"י פניו אליך ונשיאות הפנים הוא משל להתחלת ההשגחה כלומר שיתנדב להשגיח בך וישם לך שלום מן המלמדים עליך קטיגור שהם רבים והוא שיעיר טבעו ומחשבותיו לשוב מדרכיו וחיה ועל הדרך שאמרו כתוב אחד אומר לא אחפוץ במות המת וכתוב אחד אומר כי חפץ י"י להמיתם ותירצו בו כאן קודם תשובה כאן לאחר תשובה ולמדת שהכל לפי ענינו של אדם וצדקו ורשעו ותשובתו והוא שאמרו גם כן כתוב כי בחר י"י בציון וכתוב על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת לא קשיא קודם שנשא שלמה את בת פרעה כאן לאחר שנשא וכו' כלומר שקודם שנשא לא היה שם גורם להפקיע שלימות יושביה וכשנשאה נתחדשה סיבה להפקיע שלמות יושביה ולהטות דרכיהם ולא המקום גורם אלא יושביו:

לענין ביאור זה שאמרו ששלשה דברי בורות שאלו אנשי אלכסנדריא את ר' יהושע ואחת מהן אשתו של לוט מהו שתטמא פירושה בעוד שהיא מלח והוא שהשיבם מת מטמא ואין נציב מלח מטמא וי"מ בענין אחר ואינו נראה וכן מה ששאלו בשניה בן השונמית מהו שיטמא פירושו לאחר שהחיהו להיות דינו עדין כמת להיותו אבי אבות וזהו שהשיבם שאין חי מטמא להיותו אבי אבות ואחר כך שאל בכלל על כל המתים הן בבן השונמית הן בכל המתים לאחר תחיה אם נעשו מיהא טמאים מתים מצד עצמו להטעינם הזאה שלישי ושביעי ולא השיבם מפני שאמר לכשיחיו משה רבנו עמהם וכן בבן השונמית היה יכול להשיב אלישע היה עמו ומאי דהוה הוה וי"מ בבן השונמית ששאלתו היתה אם טימא במיתתו ואינו כלום שאם כן בשאר מתים היה לו להשיב כן ולא פירש כן אלא מי שלבו נוקפו להיות נוטה אחר דעת האנדלוסיים וי"י הטוב יכפר בעד:

לעולם ישתדל אדם להשלים עצמו בתורה ובחכמה ואע"פ שכתוב יהיב חכמתא לחכימין ומנדעא לידעי בינה וכתוב כי י"י יתן חכמה מפיו דעת ותבונה יבקש רחמים על עצמו שיזכה ללמוד ואף הוא ישתדל בכך וכיצד הוא עושה ירבה בישיבה וימעט בסחורה ואם לבו נוטה לעושר אע"פ שההצלחה מתת אלהים היא וכדכתוב לי הכסף ולי הזהב וצריך שיבקש רחמים על עצמו לזכות בכך מ"מ יהא אף הוא משתדל בכך ומהו עיקר ההשתדלות בזה שיהא נושא ונותן באמונה ולא סוף דבר לישראל אלא לכל אדם סתם אמרו ישא ויתן באמונה וכמו שאמרו במסכת יום טוב ט"ו ב' הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהם אדר וכן יהא אדם משתדל להיות לו בנים הגונים ואע"פ שצריך לבקש רחמים על עצמו שיזכה לכך וכדכתוב הנה נחלת י"י בנים מ"מ יהא אף הוא משתדל בכך ועיקר השתדלותו לישא אשה ההוגנת לו שתהא יודעת ובקיאה בגדול בנים לתורה ולמדות מעלות וכן בכל הדברים הטובים והנאים: