מאירי על נדרים עד

אע"פ שביארנו שפיסוק טעמים ותרגום ושאר הדברים שלא מן הקריאה שאינם מן התורה מכל מקום רמז הוא בכתבי הקדש וזהו שאמרו ויקראו בספר בתורת האלהים זה מקרא ר"ל קריאת התורה עצמה מפורש זה תרגום ר"ל שהוא פירוש התורה ושום שכל אלו הפסוקים ר"ל סיומי הפסוקים שנעשו על ידי הזקנים כדי ליתן ריוח ולהפסיק בין ענין לענין ויבינו במקרא זה פיסוק טעמים ר"ל הטעמים עצמן שאף הם מורים טעם הדברים והפסקים במקום הראוי להם כגון באתנח וסוף פסוק וזקף ושאר הטעמים וכן רומז בו על המסורות שהם מקרא סופרים ועיטור סופרים וכתיב ולא קרי או קרי ולא כתיב שכל אלו הלכה למשה מסיני הם וביאור ענינם מקרא סופרים ר"ל אנשי כנסת הגדולה כגון ארץ ארץ ארץ שהם משנים הקריאה מצד הפסק הטעם ר"ל האתנח וכן שמים מצרים שקורין אותן בלא תנועת היו"ד אלא שמניעים אותה בתנועת האלף:

עיטור סופרים יש מפרשים בה הסרת סופרים ומענין והבמות לא סרו תרגומו לא עטרו כמו אחר תעבורו שהיה לו לומר ואחר וכן אחר תלך אחר תאסף ונתקצרו האותיות לתפארת הקריאה ואין נראה כן שלא באו הסופרים לקצר אות אחת של תורה חלילה וכן שבקדמו שרים אחר נוגנים ובצדקתך כהררי אל אין הפירוש נופל יפה אלא שיש מפרשים שלשון עיטור בזו הוא לשון הקף שהתיבה שהיתה ראויה להקדימה הם מקדימים לה אחרת שתהא היא מוקפת בה דרך צחות כגון אחר תעבורו שהיה לו להקדים הפועל למלה לומר תעבורו אחר וכן העצם לפעולה ולומר שרים קדמו וכן כהררי אל צדקתך ומכל מקום אף זה אין נראה לי שלא שנו סופרים את הסדר להקדים את המאוחר אלא שלשון עיטור סופרים לדעתי הוא מה שעשו לעטור הקריאה ר"ל שמחדשים טעמים לתפארת קריאה והוא שלא רמז בפיסוק טעמים אלא הטעמים שמפסיקים בין ענין לענין כגון אתנח וזקף ודומיהם והוא ענין ויבינו במקרא שהטעם מורה להם איזו תיבה חוזרת למה שלפניו ואיזו למה שלאחריו אבל שאר הטעמים כגון שופר ישר ומהפך וטרחא שנותנין מעט הפסק בין תיבה לתיבה שלא להפסק ענין לא נרמז בזה אדרבא הם נותנין הפסק בין התיבות הדבוקות זה בזה ואין הענין אלא לתפארת הקריאה וזהו אחר תעבורו שיש במלת אחר שופר ישר וכן אחר תלך שיש בו טרחא ואחר תאסף שיש בו טרחא ואחר נוגנים שיש בו שופר ישר וכן בצדקתך כן נראה לי:

וקריין ולא כתבן וכתבן ולא קריין לא מפי סופרים יצא הדבר אלא מצד ספיקות חסרונות או יתורים שנמצאו בימי עזרא ופקפקו בהם ורצו לרמוז עליהם ופירש בקריין ולא כתבן פרת דבלכתו ר"ל בלכתו להשיב ידו בנהר פרת בספר שמואל שלא מצאו כתוב בו פרת וכן איש דכאשר ישאל האמור באחיתופל שלא מצאו שם איש וכן ימים דבנבנתה ר"ל הנה ימים באים ונבנתה עיר על תלה שלא מצאו שם ימים וכן לה דפליטה והוא בירמיה אל יהי לה פליטה ולא מצאו כתוב שם לה וכן את דהוגד הוגד לי כל אשר עשית את חמותך שלא מצאו שם את וכן אלי דהגורן האמור ברות גם כן והוא כל אשר תאמר אלי אעשה ותרד הגרן שלא מצאו שם כתוב אלי וכן אלי דהשעורים האמור ברות גם כן והוא שש השעורים האלה נתן לי כי אמר אלי אל תבאי ריקם אל חמותך ולא מצאו שם כתוב אלי כתיבן ולא קריין נא דיסלח והוא שאמור בנעמן בהשתחוייתי בית רמון יסלח נא לעבדך ואין מלת נא נקראת את דהמצוה ר"ל דואתחנן את כל המצוה ידרוך דהדורך בירמיה אל ידרוך הדורך קשתו חמש דפאת נגב ביחזקאל ופאת נגב חמש אמות אם דיש גואל האמור ברות אמנם כי אם גואל אנכי וגם יש גואל קרוב ממני ולא קרינן אם וכן נכלל בענין זה שנוי סיומי הפסוקים ממה שאמרו במערבא הוו פסקי להדין פסוקא בתלתא פסוקי הנה אנכי בא אליך וכו':