מאירי על נדרים עג

זה שאסרו שלא ליטול שכר בלימודו אלא שכר פסוק טעמים פירושו על המקרא אבל התרגום מותר ליטול ממנו שכר ואף במקרא ומדרש שכר ביטול מלאכתו מיהא נוטל והוא שאמרו בתלמוד המערב מה אני בחנם אף אתם בחנם יכול אף מקרא ותרגום כן תלמוד לומר חוקים ומשפטים חוקים ומשפטים אתם מלמדים בחנם ואי אתם מלמדין בחנם מקרא ותרגום והקשו שם והא אנן חמין מתנייא נסבין אגריהון א"ר יודן שכר בטילן הן נוטלין ונראה שעל זו סמכו הרבה ליטול שכר בלימוד שמתוך שעניים הם צריכים להתעסק במלאכתם לצורך מחייתם ומחיית טיפולן ונוטלין שכר אותו ביטול:

זה שביארנו שמותר ליטול שכר במקרא ומפני שאין השכר אלא שכר פיסוק טעמים פירושו אף בגדול ואף משנתנו בגדול היא שנוייה וכמו שאמר אבל מלמד הוא לבניו וכל שכן בקטן אם הדירו הנאה שרשאי ללמדו מקרא שאף הוא שכר פיסוק טעמים הוא ולא עוד אלא שמצטרף עמו שכר שמור ר"ל שהוא שומרם שלא לילך אנה ואנה ומתוך כך יש פוסקין שבקטן בכל לימוד יכול ליטול שכר ומצד שכר שימור ואע"פ שהלכה כדברי האומר טעם שכר פיסוק טעמים פירושו אף שכר פיסוק טעמים ולהתיר אף בגדול וכל שכן שכר שימור ר"ל למי שראוי לו והוא הקטן:

ויש שואלין וכי קטן נאסר הוא באיסור נדרו של מדיר עד שיהא אף המדיר נאסר בו ומהיכן בא להיות איסור נדר מתפיש את הקטן עד שהעמידוה במופלא סמוך לאיש שיש לו שיכות בהקדש ונדרים כמו שיתבאר במסכת נדה פרק דופן או שמא אף בקטן איסור הוא ואין המדיר נותן לו איסור בידים וכמו שאמרו אין מאכילין אותו וכו' ויש מפרשים בה שלא הדיר את הקטן אלא האב שמוטל עליו ללמד את בנו אף בשכר ואמר שמותר ללמד את בנו של מודר מצד ששכרו שכר פיסוק טעמים או שכר שימור הוא ואם כן מה שאמרו במשנתנו אבל מלמד את בניו אם קטנים הם דוקא במקרא מצד פיסוק טעמים או אף במדרש ומצד שכר שימור ואם בגדולים מותר בכלם מצד שאין אביהם חייב ללמדם בשכר:

התינוקות אין מטריחין אותם לקרות בתחלה בשבת ר"ל ללמד להם מה שלא קראו עדין ולא משום שכר שבת שאם כן אף במה שקראו כן ולא עוד אלא ששכר שבת בהבלעה כגון ששכרו לחדש או לשנה מותר אלא טעם הדבר שהאבות לבם נוקפם עליהם בקריאה ראשונה ופונים לילך להם לעשות להם צוות ומתיאשים שלא לפנות למצות עונג שבת אם בשחרית לסעודת שחרית אם בערב לסעודת המנחה שהרי שלש סעודות אדם חייב לסעוד בשבת או שמא מתוך שבשבת אוכלין ושותין הרבה יש להם בזה וסת וטורח הלמוד בהגדה ראשונה קשה להם ומכל מקום שונין הן מה שכבר למדו אפילו בראשון ר"ל בחזרה ראשונה שמכיון שלמדוה אין טורח יתר בחזרה אף בראשונה ואין לב אבות על בנים בענינה וכל שכן בשניה ושלישית:

מאחר ששכר שבת בהבלעה מותר במה שלא נאסר מצד מלאכה אלא מצד קבלת השכירות כמו שאמרו הנוטל שכר שבת אסור משום דמחזי כמקח וממכר השוכר את הפועל לשמור את התנוק ר"ל שהיו משמרין אותם מטומאה לצורך המים שממלאין לקדוש מי חטאת וכן לשמור את הפרה ר"ל פרה אדומה שלא יעלו עליה עול או שאר עבודות הפוסלות בה או לשמור את הזרעים לצורך עומר ושתי הלחם בשביעית והוא הדין לכל ששוכרו לשמירה אי זה דבר אפילו של חולין כגון פירותיו וזרעיו אם לימים הוא שוכרו אינו נוטל שכר שבת לפיכך אם נגנבו או אבדו בשבת אינו חייב באחריותן ואם היה שכיר לכל השבת ר"ל שבעת ימים שבה או שכיר חדש או שכיר שנה או שכיר שבוע נותנין לו שכר שבת לפיכך נגנבו או אבדו חייב באחריותן: