מאירי על נדרים כא

לענין ביאור זו שאמרו כאן מני מתניתין אי ר' מאיר הא לית ליה מכלל לאו אתה שומע הן יש להקשות בה שהרי בסוף פרק שבועת העדות אמרו כי לית ליה לר' מאיר בממונא באיסורא אית ליה ולא מיעטו שום איסור מדבר זה אלא איסורא דאית ביה ממונא כגון סוטה ועדים ותירצו בתוספות שמאחר שבנדרים הלך אחר לשון בני אדם איסור קל הוא והרי הן כממון ולא נאמרה שם אלא בשתויי יין שבמיתה ושבועת העדות שיש בה קרבן ואין דבריהם נראין אלא שעיקר הדברים שהנדרים גם כן איסורא דאית ביה ממונא הוא וכן עיקר ואף בפרק אלו מותרין נראה דבשבועות מודה ר' מאיר שדנין בהן הן מכלל לאו והוא שאמר שם לא קרבן לא אוכל לך מותר כלומר אע"פ שמשמעו הא מה שאוכל קרבן מפני שזהו נדר ואין דנין בה מכלל לאו הן לא שבועה לא אוכל לך אסור כלומר שהשבועה דנין בה מכלל לאו הן וכן לענין ביאור מה שאמרו אלא ר' יהודה אע"פ שלא מצאנוהו בזו של תנאי כפול במקומה בעל מחלוקתו של ר' מאיר מכל מקום הואיל וברוב מקומות הוא בר מחלוקתו ומצינו לו בפרק השולח בענין המוציא את אשתו משום אילונית שאמרו בה חכמים לא יחזיר ופירשנו מאן חכמים ר' מאיר דבעי תנאי כפול והכא בדלא כפליה לתנאיה מכלל דר' יהודה לא בעי תנאי כפול נקטה לדר' יהודה ולענין תנאי כפול מיהא יש בו דינין ארוכים והלכה בו כר' מאיר וכבר ביארנו כל הצריך בהם במקומו בשלישי של קדושין: