מאירי על נדרים קיב

מטה שנקליטיה יוצאין ממנה ר"ל שני פסין גבוהין מאמצעיתה אחד מצד ראש המטה ואחד מצד מרגלותיה לפרוס עליהם את הכילה להגין מזבובים ומאבק התקרה הואיל ואי אפשר להפכה אין צריך לכפותה אלא זוקפה על צדה והוא שוכב על מטה אחרת כפויה או על גבי קרקע לדעת קצת וכבר ביארנו ענינים אלו באחרון של מועד קטן:

כבר ידעת שהכלים אין מקבלין טומאה עד שתגמר מלאכתן יראה מסוגיא זו שהמטה אם סירוגה מגבה גמר מלאכתה משנסתרגה שהרי אינה ראויה להחליקה בעור הדג ליפותה שהרי אין יפיה נראה הואיל ומכוסה היא בחבלים ואם כן מה שאמרו המטה והמכסה משישופם בעור הדג ר"ל שיחליק זרועות המטה בעוד הדג פירושה כשהיא מסורגת בי בזעי ר"ל בנקבים שבארוכות עצמן ר"ל שהחבלים עוברים בנקבים שבתוך אמצע הארוכות והם היו סתם מטות באותו זמן שהרי הקשו מזו למה שאמרו שסירוגה מגבה שאם כן שיפת עור הדג למה לי ותירצו הא והא ר"ל בין מטה בין דרגש סירוגה מתוכה אלא מטה אפוקי ועיולי בי בזעי ר"ל בנקבים שבארוכות עצמן דרגש עיולי ואפוקי באבקתא ר"ל לולאות הנקראות קרביטין כמו שביארנו ומכל מקום כל שנסתרגה מגבה יראה שזו היא גמר מלאכתה ומקבלת טומאה אף בלא שיפת עור הדג:

כשהכהן רואה את הנגע בבית ורואה שצריך להסגירו או להחליטו צריך שיצא הוא מן הבית שנאמר ויצא הכהן מן הבית ולא שילך לביתו ויחליט או יסגיר על ידי חבל ארוך או על ידי שליח שהרי כתיב אל פתח הבית וכן לא שיעמוד מן האיגוף ולחוץ ר"ל תחת המשקוף שהרי כתיב מן הבית כלומר שיצא מכל הבית אפילו מתחת המשקוף הא כיצד עומד בצד חיצון של משקוף ומסגיר או מחליט ואע"פ שלענין נדרים מן האגוף ולחוץ כלחוץ בזו החמירו מדכתיב ביה מן הבית עד שיצא מכל הבית ובדיעבד מיהא אם הלך לביתו או עמד תחת המשקוף והסגיר הסגרו הסגר שנאמר והסגיר את הבית מכל מקום וכל שכן בהחלט: