מאירי על נזיר יט

המשנה השניה והכונה בה בענין החלק הראשון גם כן והוא שאמר אמרה פרה זו הרי אני נזירה אם עומדת אני אמר הדלת הזה הרי אני נזיר אם נפתח אני ב"ש אומרים נזיר בית הלל אומרים אינו נזיר אמר ר' יודה אף כשאמרו בית שמאי לא אמרו אלא באומר הרי פרה זו קרבן אם עומדת היא אמר הר"ם פי' ביאר בתלמוד שזה המאמר הוא שתהיה בפרה רבוצה לפניו ואינה רוצה לעמוד וכן השער נעול קשה לפתחו ואמר זה האדם אשר ישתדל לפתוח זה השער או להעמיד זאת הפרה אמרה הפרה נזירה אני אם עומדת על דרך ההעברה כמו שיאמר קודם בזמננו זה מרוב העניני' אשר יקשה עליהם ההתעסקות נשבע זה בדבר שלא יעשה וכן בלא ספק גם כן היו בזמנם אלו המאמרים השבועות בין האנשים עוד יאמר הריני נזיר מבשרה אם לא נעמדה וכן הריני נזיר מדלת זה אם אינו נפתח אחר עמדה הפרה מעצמה או נפתח השער אומ' בית שמאי אחר שלא העמיד הפרה בידו ולא נפתח השער בעבות חייבוהו המאמר אשר אמר הריני נזיר מבשרה או מדלת זה שהוא לא כיוון בזאת השבועה אלא שיעמידה בידו ולזה תחייבהו הנזירות וכן גם כן אשר אמר הריני נזיר מבשרה או מן הדלת וענו להם לפי דעתם אמ' להם לדברינו אפי' אמר בביאור הריני נזיר מבשרה אינו נזיר אבל לדבריכם לאי זה דבר תחייבהו הנזירות והוא לא יאמר הריני נזיר מבשרה אלא בתנאי שלא תעמוד וכבר עמדה ואם היתה כונתו שלא יעמידה ונפתח הפתח איך היה זה ואמ' ר' יהודה שב"ש לא יחייבו הנזירות עד שיאמר גם כן והרי בשרה קרבן אם לא עמדה וכן כסא הדלת קמן לסבה אשר זכרנו:

אמר המאירי אמרה פרה זו הריני נזירה אם עומדת אני אמר הדלת הזה הריני נזיר אם נפתח אני בית שמאי אומרים הרי זה נזיר וכו' שאלו בגמ' פרה מי מישתעיא ותירצוה תחלה כשהיתה הפרה רבוצה לפניו והדלת סגור בקושי ואמר כסבורה פרה זו שאינה עומדת וזהו לשון אמרה פרה זו כלומר שמענינה נראה כן כי הלשון יתיר על הוראת ענין ליקרא בלשון אמירה וכמו שאמרו חזנהו להנהו ענני דהוו אמרי ניזיל ונישדי מיטרא בארעא דעמון ומואב וכן בהרבה מקומות וכן מה שאמר הריני נזירה כאדם שאומר דרך העברה על האבן נשבע הוא שלא יפרח באויר או על החגר נשבע הוא שלא ירוץ והוא אומר הריני נזיר מבשרה אם אינה עומדת ר"ל מאליה וכן בדלת אם אינו נפתח ר"ל מאליו ולא עמדה מאיליה ונמצא הוא נזיר לפי דבריו מבשרה ולבית שמאי הרי הוא כאומר מן הגרוגרות והדבילה ובעשה נזיר לכל עניני נזירות ומותר בבשרה ולבית הלל אינו נזיר כלל אלא שאסור בבשרה מתורת נדר ורבי יהודה חלק בפי' דבריהם על הדרך שחלק בגרוגרות ודבילה והלכה כבית הלל ולדעת תנא קמא וזה שהוצרכו לפרש ענין זה בשלישית ר"ל בפרה אחר שכבר לימדה בשתים ר"ל גרוגרות ודבילה כולהו צריכי דאי תנא גרוגרות ודבילה הוה אמינא בהנהו קאמרי בית שמאי משום דמיחלפי ביין מצד שהם דברים המשכרים מה שאין כן בבשר ואי איתמר בשר הוה אמינא דאדרבה בבשר הוא דאיכא למימר הכי מפני שדרך הבשר ליאכל עם שתיית יין מה שאין כן בגרוגרות ודבילה ומכל מקום לענין פירוש הקשו עליה בגמ' מי קתני מאיליה ונראה לי שאין גורסים מי קתני לא עמדה מאיליה כלל אלא מי קתני מאיליה כלומר דכל דלא תני הכי ודאי משמע דאיהו קאמר הכי כסבורה היא שלא לעמוד ועל כל פנים אני אעמידנה וכל שכן בדלת הנסגר בקושי שאין הענין נראה שיאמר הוא שיפתח מאליו ותירצה רבא שהיתה רבוצה ואמר הריני נזיר גמור מיין אם אינה עומדת ועמדה ר"ל שלא על יד זה הנודר ואין גורסין ועמדה מאליה ואף מי שגורס כן מפרשים שלא מאליה דוקא אלא למעט שלא עמדה על ידו וסברי בית שמאי שזה שנזר אם אינה עומדת כונתו לומר אם אינה עומדת על ידו וכן בדלת והרי זו לא עמדה על ידו אלא על ידי אחרים והרי הוא נזיר וזהו שאמרו תורפיה דההוא גברא ר"ל גלוי דעתו וכונתו הוא משום אוקומי בידיה ובית הלל סברי שלא כיון אלא שתעמוד על ידי מי והרי מכל מקום עמדה ואינו נזיר ואף בזו הקשו ואי נזיר מיין ממש קאמר מאי האי דקאמר רבי יהודה אף בית שמאי לא אמרו אלא באומר פרה זו עלי קרבן והרי אינו אוסר הפרה על עצמו כלל ואוקמה באומר הריני נזיר מבשרה אם אינה עומדת ולא עמדה על ידו אלא על ידי אחרים או מאליה ולבית שמאי נזיר הוא שלהעמדה על ידי עצמו כיון ולבית הלל אף כשיודו שלכך כיון אינו נזיר דמבשרה קאמר ובבשרה לבד הוא שנאסר אלא שהם אומרין לבית שמאי אף לדבריכם ראוי לומר שאינו נזיר שלא כיון אלא שתעמוד על ידי מי והרי עמדה וכבר ביארנו שהלכה כבית הלל:

זהו ביאור המשנה ופסק שלה ולא נתחדש עליה בגמ' דבר שלא ביארנוהו: