מאירי על נזיר יח

ואמר אחר כן מתני' דלאו כי האי תנא דתני רבי נתן בית שמאי אומרין נזיר ונדור דסברי לה כרבי מאיר ולא הוציא שם נזירות לבטלה ונדור מן הגרוגרות הואיל ואמר שנתכוון לאסרן עליו כקרבן ואמרי לה בית שמאי אומרים נדור ולא נזיר ובית הלל אומרים לא נדור ולא נזיר שלא נדר ולא נזר כדרך הנוזרים והנודרים והדר מייתי הא דמנחות וקאמר הרי עלי מנחה מן השעורים יביא מן החטים וכו' ואוקמוה חזקיה כבית שמאי ור' יוחנן אוקמה אפי' לבית הלל וכשבדקנוהו ואמר אלו הייתי יודע שאין נודרין כך לא נדרתי אלא כך ובתר הכי קאמר דהדר בלה חזקיה ולא ממה שהיה מעמידה כבית שמאי אלא ממה שהיה מפרש דברי בית שמאי שהוא נזיר לגמרי ועכשו חוזר ומפרש שלדעתם נדור הוא ולא נזיר כרבי יהודה וגרוגרות ודבילה בנות נדר נינהו והכא נמי דוקא שעורים שהם בתורת מנחה בקצת דברים כגון מנחת סוטה ומנחת העומר אבל עדשים ולא כלום ורבי יוחנן אמר אפי' אמר מן העדשים יביא חטים ומקשה והא רבי יוחנן אליבא דבית הלל אוקמה ובאומר אלו ידעתי וכו' ועדשים ודאי ליכא לספוקי בהא ומשני לדבריו דחזקיה קאמר כלומר דמוקים לה כבית שמאי דאדרבה האי דלא תני מן העדשים משום דודאי כי אמר הרי עלי מנחה לאו אעדשים קא מיכוין וכי אמר עדשים מהדר הוא דקא הדר ותפוס לשון ראשון אלא אף שעורים וכו' אלמא לרבי יוחנן בעדשים פטור מכלום ונראה שהלכה כן אלא שגדולי המחברים פסקוה כחזקיה וכקושייה דרבי יוחנן זהו ביאור הסוגיא דרך קצרה והרבה נתחבטו בה ללא צורך: