מאירי על נזיר קו

כבר ביארנו במשנתנו שהנזיר מגלח על אבר מן המת ומן החי שיש עליהן בשר כראוי ר"ל אע"פ שאין בהן כזית הואיל ויש עליהן בשר בכדי להעלות ארוכה באבר של חי מחובר במקומו לא היה בהן בשר כשיעור זה פשוט הוא שאין הנזיר מגלח באהילן שהרי אף לתרומה וקדשים אין בהם טומאת אהל אלא מגע ומשא אבל אם הנזיר מגלח על מגעו אם אין בו כשעורה נחלקו בה ר' יוחנן וריש לקיש שלדעת ר' יוחנן אינו מגלח שאם משום עצם הרי אין בו כשעורה ואם משום אבר הרי אין בו בשר כראוי ואף לענין תרומה וקדשים כן כמו שנבאר למטה ולדעת ריש לקיש מגלח הואיל ויש בו אבר שלם אף על פי שאין בו כשעורה רחמנא רבייה ואין חסרון הבשר מפקיעו מתורת אבר והלכה כר' יוחנן ולענין ביאור ר' יוחנן דייק לה מרישא דקתני שיש עליהן וכו' הא אין עליהן לא וכי תימא הני מילי באהל אבל במגע אף בשאין עליהן וכו' אם כן ליתנייה בהדי עצם כשעורה דקתני ועל עצם כשעורה במגעו וכו' ריש לקיש דייק לה מסיפא דלא תני לה גבי סככות ויש לשאול ולבית שמאי נמי הוה ליה למיתנייה לומר דאין נזיר מגלח על אהילו כדקתני באהילו של רובע עצמות אלא שברובע עצמות הוצרך ללמדה שתטמא במגע אף על פי שאין בה עצם כשעורה אי נמי רובע עצמות ורביעית דם דבעלמא מטמא באהל הוצרך ללמד כאן שאין נזיר מגלח אבל אבר שאין בו בשר כראוי לא הוה ליה למיתנייא שלא יגלח הנזיר על אהילו דפשיטה היא שהרי אף בעלמא אינו מטמא אלא במגע ולענין הסוגיא מיהא השיב ר' יוחנן דהואיל ומכללא שמעה לא תניא בסיפא כלומר דהא שמע ליה מרישא דאי אין עליהן בשר כראוי אינו מגלח אפילו במגעו מדלא תני לה בהדי עצם כשעורה ואף על גב דתנא אהילו של רובע קב דנפיק ליה נמי מרישא אדרבה אי לא תנייה הוה אמינא דאפילו במגעו לא יגלח ומ"מ חזר והקשהו מדקתני רביעית דם דנפיק ליה מרישא ושאינו מגלח אף על מגעו והגירסא הנכונה לאפוקי מדר' עקיבא דהוה אמר ברביעית דם שהנזיר מגלח כדאיתא במתני' דלקמיה ויש גורסין לאפוקי מדר' עקיבא דאמר רביעית דם הבאה משני מתים וכו' ואינה גירסא מיושבת: