מאירי על נזיר קד

רובע קב עצמות שביארנו שמטמא לכל ר"ל באהל במגע ובמשא אע"פ שאין בה רוב מנין ולא רוב בנין נחלקו בה בית שמאי ובית הלל שלדעת בית שמאי דוקא כשבא משנים או משלשה עצמות הא מעצם אחד אף על פי שיש בו רובע קב כגון שהיה מגודל ובעל אברים גסים לא ולדעת בית הלל דוקא כשבא מן הגויה ר"ל מעיקר הגוף והוא שיבאו מרוב הבנין כגון משתי ירכות ושוק אחד או מרוב המנין והוא מידים ורגלים וקרסולין והם מקום חבור הרגל והשוק שהם באים מרוב המנין עם פרקי הידים והרגלים ולענין פסק אין הלכה כאחד מהם אלא כל שיש בהם רובע קב מאיזה עצמות של מת הן מאחד הן מכמה מטמא על הדרך שביארנו שלא הוצרכנו לגולגולת או שדרה שלמים או לרוב מנין ובנין אלא כשאין שם רובע קב כגון קטנים ויש פוסקים כבית הלל לומר דוקא כשרובע זה בא מרוב הבנין או מרוב המנין וכל שכן אם בא מן השדרה או מן הגלגלת:

אף חצי קב האמור בענין גלוח הנזיר פירושו אף כשבא מן השדרה או מן הגלגלת ואין מחמירין לומר שכל שבא מן השדרה דיו ברובע אף לגלוח אלא דוקא בחצי קב וכן לשיטתנו אין מחמירין לומר דוקא בבאים מיהא מרוב בנין או רוב מנין אלא מאי זה עצמות שבגוף ולענין ביאור סוגיא זו שאלה נשאלה כאן ר"ל אם מחמירין ברובע קב הבא מן השדרה או מן הגלגלת אם לאו ובא רבא לבררה מדתנן בגלוח נזיר השדרה והגלגלת ומן הסתם יש בהן רובע ואם כן היה לו לומר רובע הבא מן השדרה וכו' ואשמעינן רבותא טפי דאף על פי שחסרה הואיל ואית בה רובע נזיר מגלח מה שאין כן בשאר עצמות אלא בחצי קב ופירשה רב עוקבא בשאין בהם רובע ואשמעינן נמי דאף על גב דליכא רובע מגלח הואיל ושלמות הן והגירסא הנכונה והא רבא הוא דאמר דהא דקתני המת לא נצרכא לרוב בנינו ורוב מנינו שאין בהם רובע פירוש ואע"פ שאין עליו בשר דהכי אמרה לעיל בסוגיא לאחר פטירתו של ר' מאיר והכא נמי נימא לשדרה וגולגלת שאין בהם רובע כלומר דמדהוה אמר הכי ברוב בנין ורוב מנין אף בשדרה וגולגלת היה לו לומר כן והיאך היה עולה על דעתו דבשדרה שיש בה רובע עסקינן ותירץ שאף זו שאמר ברוב בנין ורוב מנין לא הוה קאמר לה הכי מעיקרא אלא לבתר דשמע מרב עוקבא דאוקמה להא דשדרה וגלגלת בהכי אוקמה איהו נמי להא דרוב בנינו בהכי דרוב בנין ומנין בהדי שדרה וגלגלת לגבי הא חדא מחתא נינהו ויש גורסים ומפרשין בדרך אחרת ומה שפירשתי נראה לי ברור וכבר ביארנו במשנה שרובע עצמות ורביעית דם מטמא באהל ובמגע ובמשא לתרומה ולקדשים אבל לנזיר ועושה פסח דוקא חצי קב עצמות וחצי לוג דם ומה שאמרו כאן אין הכרעת שלישי מכרעת כבר ביארנו הענין במסכת חולין פרק ראשית הגז אלא שמכאן אתה למד שכל שאינו אומרה מצד הכרעה אלא מן הקבלה כל שקבלתו מפי מומחין שומעין לו ומה שהוזכר כאן בלשון אבן הסכוכית פירושו אבן הפרועה היוצאת מן הגדר וקורא לה סכוכית על שהכל סוכין בה או שמא מתוך שיש תחתיה צל ויש גורסין בהדיא למעוטי סככות ופרעות ואף על גב דבהדיא תני להו ארחא דתנא לגלואי ברישא ברמזא מאי דמפרש בסיפא וכן מה שאמרו כאן רובע עצמות לא כלומר דלא מטמא באהל לענין גלוח נזיר אלא במגע ואם כן מאי אשמעינן בסיפא דרובע קב אינו מגלח באהילן אי לאשמועינן דלא מטמא באהל לענין נזיר מרישא שמעינן לה דדוקא חצי ואי לאשמועינן דבמגע מיהא מגלח אי דאית בהו עצם כשעורה הא אשמעינן הכי בעצם כשעורה ופירשה באקמח אקמוחי ר"ל שנדקדקו העצמות עד שאין שם עצם כשעורה ואף על פי כן מטמא במגע הואיל ויש שם רובע שלא הוצרכנו לכשעורה אלא בשאין שם רובע כך פירשוה בתוס' אלא שראיתי לגדולי הרבנים בקצת פירושין שפירשו רובע עצמות לא כלומר אף במגע ואי דאית בהו עצם כשעורה תיפוק לי' משום עצם כשעורה דמטמא במגע אף לענין נזיר ותירצה דאקמח אקמוחי ומשום הכי לא מטמא במגע שאין לדקדוק עצמות דין רקב וראשון עיקר שהרי במשנה אמרו על אהל רובע קב אלמא במגעו מטמא ולענין תרומה וקדשים אף באהל: