מאירי על מגילה ד

ושושן אע"פ שאינה מוקפת חומה מימות יהושע קורין בה בחמשה עשר מפני שנעשה בו הנס ר"ל ביום ט"ו ר"ל שיום הנס שבה היה ביום חמשה עשר ששאר עיירות הרגו בי"ג ונחו בי"ד ושושן נאמר בה ינתן גם מחר וגו' הרי שהרגו אף בי"ד ולא נחו עד יום ט"ו ויום המנוחה הוא הנקרא יום הנס:

עיר שנסתפק לנו בה אם היא מוקפת חומה מימות יהושע אם לאו מגדולי המחברים כתבו שקורין בה ביום י"ד וביום ט"ו ובלילותם אלא שאין מברכין על קריאתה אלא בי"ד וכך מפורש ברוב חבורי הקדמונים ולכאורה כך נראה מסוגיית הגמרא להדיא למטה ה' ב' בשמועת חזקיה קרא בארביסר וחמיסר אלא שמקצת אחרונים פרשו שכל כיוצא בזו אין קורין אלא בי"ד שכל הספקות מוטלות אחר רובן ולא נאמר בגמרא על עיר מסופקת שקורין בה בשני ימים אלא בעיר שנודע לנו בודאי שמימות יהושע הוקפה אלא שנולד לנו ספק בחומתה אם נקראת חומה אם לא כגון טבריא שצדה אחד חומה שמימות יהושע וצדה אחר ים ואנן מסופקים אם הקף הים נקרא חומה לענין זה אם לאו הואיל ולענין בתי ערי חומה אינו נקרא חומה ואע"פ שהדברים נראים כן כבר הכרענו בפירושנו כדעת הראשון ממה שנאמר על הוצל שקרא בה אחד מן החכמים בשני הימים ופירש הטעם בהדיא מפני שנסתפק לו אם מוקפת חומה מימות יהושע אם לאו ומ"מ בתלמוד המערב בראשון של שקלים ובפרק זה אמרו בשם ר' חייא רבא הכל יוצאין בארבעה עשר שהוא זמן קריאתה:

ולקצת הגאונים ראיתי שכל שנודע לו שנבנית בימי יהושע אלא שנסתפק בהקף חומתה אם היה מימות יהושע קורא בשניהם אבל כל שנסתפק אף בבנין אין קורין אלא בי"ד והדברים נראין:

אע"פ שביארנו שהכרכי' קורין בט"ו והעיירות בי"ד והכפרים מקדימין יש כרך שהוא כעיר ויש שהוא ככפר ויש עיר שהוא ככפר ויש כפר שהוא כעיר ויש עיר וכפר שהן ככרך כיצד כל הסמוך לכרך כשעור מיל הן עיר הן כפר אע"פ שאינו נראה עמו כגון שיושב בנחל וכל הנראה עמו אע"פ שאינו סמוך לו כגון שעומד במקום גבוה אע"פ שלענין בתי ערי חומה כל שהוא חוץ לחומה נדון כבתי ערי החצרים לענין מגלה נדון ככרך וקורין בחמשה עשר ונראין הדברים בנראה עמו שהוא מאותו מחוז וטפל לאותו כרך על דרך מה שאמרו בחשבון ובבנותיה בית שאן ובנותיה ויש לפרש בששטח כל אותו כפר הנראה עמו נראה להדיא וגדולי המחברים כתבו שעור תחום שבת אף לנראה עמו ואין הסוגיא מוכחת כן ומ"מ לאיזה פי' שתרצה הרי עיר וכפר שהן ככרך:

כרך שנתיישב תחלה בבנין הבתים ולבסוף הוקף בחומה אע"פ שבימי יהושע הוקף הרי הוא כעיר וכפר לענין קריאת י"ד אבל אינו ככפר לענין קדימת יום הכניסה דלא גרע מעיר והרי לך מ"מ כרך שהוא כעיר וכן כרך זה נדון כעיר וכפר לדין בתי ערי חומה ר"ל שאין נותנין לה דין בתי ערי חומה לומר שאין גאולתו אלא שנה אלא דין ערי החצרים וא"ת היאך ידעו בימי יהושע איזו נתישבה תחלה ואיזו הוקפה תחלה אפשר על פי הדבור או שמא סתם ערים לפי מנהגם מוקפות חומה תחלה:

כרך שאין בו עשרה בטלנין אע"פ שהוקף מימות יהושע וכן עיר שאין בה עשרה בטלנין הרי הן ככפר ומקדימין ליום הכניסה ואפי' יש שם בטלנין הבאים משאר מקומות כגון סוחרים שהם פנוים ממלאכה הואיל ואינן קבועין בעיר והרי לך כרך ועיר שהם ככפר ועשרה אלו בטלים ממלאכה ועומדין מזומנין לבית הכנסת ובשאלתות פירשו שכלם נחלקין שלשה לדיינים ושליח שלהם ושני גבאי צדקה ואחד לחלוק עמהם את הצדקה וסופר וחזן ומלמד תינוקות:

ולקצת חכמי הדורות ראיתי שכל כרך או עיר שנמצאים שם עשרה מזומנים לבית הכנסת שחרית וערבית בשעת תפלה עד שאין תפלה בעונתה נפקעת מהם הרי הם כעשרה בטלנין ואין סוגית התלמוד מוכחת כן בשום מקום וכן כתבו בתוספות שכל המוקפין חומה מימות יהושע בן נון קורין בט"ו אף בלא בטלנין וזו שבכאן פירושה כרך גדול אלא שאינו מוקף חומה מימות יהושע וללמד שאע"פ ששיירות מצויות שם ואיכא עשרה בטלנין מעלמא אינו כלום ואין הדברים כלום שכל דבר למד לפי עניינו ומקומו וכל כרך האמור כאן פירושו במוקף מימות יהושע וכן י"מ אותה לענין בתי ערי חומה ואין זה כלום דבטלנין לדין ערי חומה מה טיבן ועוד שכל שנאמרה כאן בסתם לענין מגלה נאמר אלא שאותן שבאו מכח מקראות של בתי ערי חומה נדונות כן אף לדין בתי ערי חומה כפר שאין בו עשרה בני אדם הואיל ואין מתכנסין בבתי כנסיותיהם שאין קריאת התורה בפחות מעשרה אין קורין אלא בארבעה עשר וכן כתבוה גדולי המחברים והרי כפר שהוא כעיר כרך שהיה מוקף חומה מימות יהושע וחרבה חומתו ואינו מוקף עכשו הואיל וכבר הוקף מימות יהושע קורין בט"ו: