מאירי על מגילה יג

זהו ביאור המשנה על הדרך שנתישבו עניניה בגמרא ומה שנתחדש עליה בגמרא כך הוא:

מגלת אסתר הרי היא בכלל ספרי הקדש ומטמאה את הידים ומוחזקת היא אצלנו שברוח הקודש נאמרה מעתה הרי קדושתה כקדושת ספרי הקדש ומטמאה את הידים וענין טומאה זו הוא שגזרו על כל ידים הנוגעות בספר שיהיו טמאות לתרומה ותקנו דבר זה מפני מעלת הספר שלא יתעסקו בו הידים יותר מדאי ויניחו שם דברים שבסבתם יבואו הספרים לידי קלקול או הפסד ואף ספר שאינו שלם יראה לי שמטמא את הידים ממה שראיתי בתלמוד המערב במסכת סוטה שמגלת סוטה הואיל וניתנה לימחק אין מטמאה את הידים אלמא שאם לא ניתנה לימחק מטמאה:

מתנות לאביונים שהוזכרו במשנתנו די לו שיתן מתנה אחת לכל אחד מהם אבל מנות שהוא שולח לחבירו צריך שישלח שתים בכל מקום שיהיה משלח בו והוא שנ' ומשלוח מנות איש לרעהו יש במשמע שתי מנות לחבר אחד ומתנות לאביונים יש במשמע שתי מתנות לשני אביונים התבאר בתוספתא שאין מדקדקין במעות פורים ואין בודקין בהם כלל אלא כל הרוצה ליטול מהם יטול: