מאירי על מגילה יב

לעולם ישתדל אדם ללמוד תורה ולא יפטור עצמו בטענה שאינו מוצא עצמו מוכן לכך שהדבר ידוע שאם ירדוף ישיג כלל גדול אמרו אם יאמר לך אדם יגעתי ולא מצאתי אל תאמין לא יגעתי ומצאתי אל תאמין יגעתי ומצאתי תאמין:

ראוי לכל תלמיד חכם להתגרות ברשעים כשרואה ממעשיהם מה שהוא חלול השם אבל בשאר משא ומתן שבענייני עצמו ראוי לו להרחיק מן המחלוקת וכל שכן שלא יתגרה עם מי שהשעה משחקת לו כאמרו ע"ה אל תתחר במצליח דרכו ומה שאמרו עליו מרום משפטיך מנגדו כלומר שמשפטי יושר השם נעלמים עליו הוא ענין רשע וטוב לו וכבר ביארנו עניינו לפי הדרכים הדתיים בכמה מקומות:

המשנה הרביעית קראו את המגלה וכו' כוונת המשנה לבאר בשנה מעוברת שיש בה שני אדרים איזה אדר שבה עיקר לענין המגלה ואי זה הבדל יש בין ראשון לשני ואמר שאדר השני עיקר עד שאם קראוה בראשון ונתעברה השני חוזרין וקורין אותה בשני ולא תעלה לנו קריאת הראשון ואין צריך לומר אם נודע להם עבורה של שנה קודם אדר הראשון אין בין אדר א' לשני אלא קריאת המגלה בלבד ומתנות לאביונים פי' בגמ' שעל י"ד וט"ו הוא אומר כן כלומר אין בין י"ד וט"ו של אדר הא' לי"ד וט"ו של אדר הב' אלא מקרא מגלה ומתנות לאביונים שאם עשאן בא' לא יצא ידי חובתו וחוזר בהם בשני אבל לענין הספד ותענית זה וזה שוין ואף בראשון אסורין ולא נתברר לי אם בראשון נאסר את של זה בזה אם לאו וכן אם נאסר לפניהם ולאחריהם אם לאו ומ"מ בשאר הימים שבאדר יש הבדל אחר בין ראשון לשני והוא לענין סדר פרשיותיהם ר"ל שקלים וזכור ופרה וחדש שאם קראן בראשון לא יצא וחוזרין בשני וכן יש ביניהם השמעה על השקלים ועל הכלאים כמו שביארנו במקומו: