מאירי על קידושין קנח

מי שנתן כל נכסיו בלא שיור בסתם ר"ל שלא הוזכר בה שתהא מתנת בריא וכן לא הוזכר בה שהוא מצוה מחמת מיתה הוא אומר שכיב מרע היה ובטלה מתנתו אחר שעמד והם אומרים שמתנת בריא היה ואינו יכול לחזור אע"פ שעכשו מיהא בריא הוא עליהם להביא ראיה שבריא היה שהמוציא מחבירו עליו הראיה ואפילו החזיקו בנכסיו מכל מקום ארעא בחזקת מרה קיימא עד שיתברר שנשתנה ויצא מרשות לרשות ומכל מקום במטלטלין אם באו לידי המקבלים נשבעין היסת שבריא היה הואיל ויכולים לטעון שלקוחים הם בידם וכבר ביארנוה במקומה בתשיעי של בתרא:

המשנה הששית והכונה בה לבאר בענין החלק החמשי גם כן והוא שאמר מי שיצא הוא ואשתו למדינת הים ובא הוא ואשתו ובניו ואמר אשה שיצאת עמי למדינת הים הרי היא זו ואלו בניה אינו צריך להביא ראיה לא על האשה ולא על הבנים מתה ואלו בניה מביא ראיה על הבנים ואינו מביא על האשה אשה נשאתי במדינת הים הרי היא זו ואלו בניה מביא ראיה על האשה מתה ואלו בניה מביא ראיה על האשה ועל הבנים מי שיצא ר"ל כהן שיצא למדינת הים הוא ואשתו וחזר ובא הוא ואשתו ובניו ואמר אשה שיצתה עמי למדינת הים הרי היא זו ואלו בניה נאמן ואינו צריך להביא ראיה על האשה שהיא מן המשיאין לכהנה שבודאי כבר נבדקה כאן בשעת נשואין ולא על הבנים ופירשוה בגמרא בכרוכין אחריה ר"ל שנדבקים אצלה וגדלו עמה בחזקת בנים ואחר שכן אנו מחזיקים אותה בבנים שלהם ואין צריך לבדוק אחר יוחסיהן בעדים בין להאכילן בתרומה בין להשיא בנותיהם לכהנה ובתלמוד המערב אמרו איש ואשה עשו אותם כשני עדים חזקה אין האשה שותקת על בני חברתה הא מכל מקום אם אין שם אלא האיש לבד צריך ראיה על הבנים ואין הלכה כר' שאמר בכתבות הרי שבא ואמר בני הוא זה נאמן להאכילו בתרומה ולא להשיאו אשה אלא אף לתרומה אינו נאמן אלא במסיח לפי תמו וגדולי המחברים כתבו שנאמן וסוגיא זו מוכחת שלא כדבריהם שהרי אמרו ור' יוחנן אומר אף ליוחסין אלמא שאף לתרומה צריך ראיה ובגדולים מכל מקום הואיל ואינם כרוכים אחריה צריך להביא ראיה שממנה נולדו ומה שאמרו בבתרא פרק נחלה אמר עבדי הוא וחזר ואמר בני הוא נאמן פירושו לירשו לפטור את אשתו מן היבום אבל ליוחסין לא אמר אשה שיצאה עמי למדינת הים מתה ואלו בניה מביא ראיה על הבנים שממנה נולדו ובזו מכשירין אותן ואין צריך להביא ראיה על האשה שמן המשיאין לכהנה היתה שכבר נבדקה בהן יצא למדינת הים בלא אשה וחזר באשה ובנים ואמר אשה זו שנשאתי במדינת הים ואלו בניה מביא ראיה על האשה שהיא מן המשיאין לכהנה ואינו מביא ראיה על הבנים שממנה נולדו שמאחר שכרוכין אחריה ודאי שלה הם ואם לא באה אשתו עמו והוא אומר מתה ואלו בנים שנולדו לי ממנה צריך להביא ראיה על האשה שמן המשיאין לכהנה היתה ועל הבנים שממנה נולדו:

זהו ביאור המשנה וכלה הלכה היא ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:

מי שיצא למדינת הים וחזר ובא ואמר שתי נשים נשאתי ומתה האחת ואלו בניה של זו צריך להביא ראיה על האשה שהיא מיוחסת ואף אחר ראיה של אשה צריך להביא ראיה על הבנים שממנה נולדו ואפילו היו קטנים וכרוכים אחריה שמא בני האחרת היו וגדלתן ויש מפרשין דבר זה אף בששתיהן קיימות שכל ששתיהן בבית אחד איפשר שמתוך שזו מטוכססת בגדול בנים יותר מחברתה ויודעת לקרב את הנערים ולמשוך את לבם הם כרוכים אחריה יותר מאמם ועיקר הדברים כדעת ראשון: