מאירי על כתובות קצז

נתן לו דינר זהב ואמר לו הבא לי חלוק בשש סלעים והלך והביא לו חלוק בשלש וטלית בשלש בעל הבית פטור שהרי חלוק בשש אמר לו ושליח מעל שהרי עבר על דעתו ואם היה החלוק שוה שש שניהם מעלו בעל הבית שהרי נתקיימה מצותו לשש ושליח מעל מצד קנין הטלית וכן כל כיוצא בזה ואין אומרין הופרה מחשבתו של בעל הבית ומפני שהרי אף הוא אומר לו אלו לקחת בשש כל שכן שהיה שוה תריסר ור"ל יתר מתריסר שהרי כל עוד שהמקח גדול מוזילין יותר ואין צריך לומר בדבר הנמכר במשקל שאין מוזילין בין מקח קטן למקח גדול וכל המשקלות ידועים לפי הפרוטות כגון קטנית במקום שנמכר במשקל כנא כנא בפרוטה ר"ל חלק קטן בפרוטה וכיוצא בו ויש מפרשין כגון שאמר הבא סאה קטנית בסלע והביא לו יפות בדינר וליכא למימר אי אייתית לי בשית הוה שוה תריסר דליכא למימר הכי אלא בטלית וכיוצא בזה אבל קטנית סאה קא אמר ליה וסאה אייתי ליה:

האומר לשלוחו צא ותרום אם יודע דעתו של בעל הבית מתוך שהוא גס בו תורם כדעת בעל הבית אם כדעת רעה אם כדעת יפה אם בבינונית ואם אינו יודע דעתו תורם בבינונית נתכון לבינונית ועלה בידו אחת מארבעים או אחת מחמשים תרומתו תרומה אלא אם כן נתכון בה בתוספת פחות מכן או יתר מכן אין תרומתו תרומה ובעל הבית עצמו מיהא אפילו עלה בידו אחת מעשרים תרומתו תרומה: