מאירי על כתובות קעז

אע"פ שכתבנו כל הענין דרך פסק רואה אני להעירך מעט בביאורה של הלכה דרך קצרה והוא שאמרו שמעת מינה כותבין שובר דקס"ד דמתניתין במקום שכותבין כתובה אלא שאבד ממנה ובאה לגבות בגיטה ואף הוא מודה בכך אלא שטוען שלא יפרע עד שתביא כתובתה ואמר שגובה כתובתה אלמא כותבין שובר דאי לא ליחוש דילמא למחר מפקא כתובתה וכו' ופירשה רב בדוכתא דלא כתבי ואין לחוש דהדרא ומפקא לכתובתה ואי משום חששא דילמא מפקא גיטא פירשו למטה דקרעינן לגיטה וכתבינן תותיה גיטא דנן לאו משום פיסולא קרענוהו וכו' הא במקום שכותבין וכגון שהביאה ראיה שלא כתב אינה גובה שמא משנשאה כתב ושמואל אמר אף במקום שכותבין וכגון שהביאה ראיה שלא כתב ואין חוששין שמא אחר שנשאה כתב ופורעה בקריעת הגט והוא הדין במקום שאין כותבין וכגון שלא הביא הוא ראיה שכתב שפורעה על סמך קריעת הגט ותרויהו משום דסבירא להו אין כותבין שובר ואף רב הדר ביה לאוקומי מתניתין בין במקום שכותבין בין במקום שאין כותבין ולאו דסבירא ליה כשמואל להגבותה במקום שכותבין אפילו בהביאה ראיה שלא כתב אלא דסבירא ליה שעיקר הגובינא בגט ועל סמך קריעת גט וכתובה אינה מביאה לגובינא אלא לתוספת דבגט לא ידעינן תוספת כמה הוי ומשום הכי בין במקום שכותבין בין במקום שאין כותבין כל שמוציאה גט גובה עיקר וכל שאין שם כתובה אין גובה תוספת אפילו היו עליו עדים וכל שמוציאה כתובה והוא מודה שגירשה גובה תוספת בלא גט ואם כן הוציאה גט ואין עמה כתובה דאמרינן במתניתין גובה כתובתה פירושו על העקר ובקריעת הגט ולא חיישינן דתהדר ותפיק כתובה דהא אפילו מפיק לה לא גביא בה אלא תוספת תנן הוציאה כתובה בשלמא לשמואל מוקים לה במקום שאין כותבין כתובה והוא טוען שכתב לה ולא האמננו בו והכרחנוהו לפרעו ואמר איהו כתובו לי שובר ואמרנו לו שאין כותבין שובר אלא שיפרע בקריעת הגט ואין גורסין דכתבינן ליה שובר דהא לא כתבינן שובר ועוד נימא ליה אפיק תברך שאין להאמינו באבד שוברי ומכל מקום יש גורסין כך ומפרשים שמאחר שאין מוציאה גט ראוי להאמינו באבד שוברי ואע"ג דלא כתבינן שמואל סבר דכל כי האי מיהא כותבין וכמו שיתבאר בסמוך אלא עיקר הדברים שלא לגרוס כן אלא ואמר איהו כתובו לי שובר דדילמא מפקא כתובתה ולא השגחנו בו מפני שאין כותבין שובר והכרחנוהו לפרעו בקריעת הגט וכשהוציאה כתובה הוא טוען כך היה וזהו שאינה מוציאה את הגט וכמו שביארנו במשנה אלא לרב הא מכל מקום אף לדברי הבעל לא גבתה בגט אלא עיקר תוספת מיהא תגבה בכתובה ואוקמה כשאין שם עדי גירושין ואע"ג דהוא מודה מכל מקום הואיל ויכול לומר לא גירשתי דלגבי תוספת מיהא נאמן וכמו שכתבנו בשם גדולי המחברים כי אמר גירשתי ופרעתי אע"פ שהיא מוציאה כתובה נאמן לגבי תוספת ועיקר אין כאן הואיל ואינה מוציאה גט ומקשי והא מדקתני רבן שמעון בן גמליאל אומר וכו' אוקמה בחסורי מיחסרא ורבן שמעון בן גמליאל בשיטת רב אמרה ומאי דאקשו רב כהנא ורב אסי לרב הכי נמי דקשיא לשמואל אלא דלרב קשיא בין במקום שכותבין בין במקום שאין כותבין ולשמואל דוקא במקום שאין כותבין או שכותבין והביאה ראיה שלא כתב ומכל מקום יש מפרשין דשמואל אע"ג דסבירא ליה אין כותבין שובר מכל מקום סמיך אכתיבת שובר לפעמים דהא רב נמי היכא דלא אפשר כותבין אלא דשמואל סמיך בה טפי מרב והם גורסים למעלה בשלמא לשמואל וכו' דכתבינן ליה שובר והשתא טען אבד שוברי ומכל מקום הואיל ולא מפקא גיטא ראוי להאמינו ושלא לומר אפיק תברא והילכך לא אקשו רב כהנא ורב אסי לשמואל דהא לדידיה אפילו בטעמא קלישא כתבינן שובר ובאלמנה נמי כותבין זהו ביאור הסוגיא והרבה נתבלבלו בה ללא צורך ולענין פסק אין לנו אלא כמו שפירשנו במשנה: