מאירי על כתובות קנה

האשה שנפלו לה נכסים וכו' כבר ביארנו בתחלת המסכתא על החלק התשיעי שבזאת המסכתא שבא לבאר ענין דיני נכסי מלוג ושזה החלק יתבאר ענינו בפרק זה ועל זה הצד יחלקו עניני הפרק לשלשה חלקים הראשון לבאר דין האשה שנפלו לה נכסים בירושה הן קודם שתתארס הן משנתארסה [הן] עד שלא נשאת הן משנשאת הן שנפלו לה קרקעות הן שנפלו לה כספים או פירות ושאר מטלטלין הן שנפלו לה עבדים ושפחות הן אילנות השני במוציא הוצאות משלו על נכסי אשתו ותובע הוצאותיו כיצד הוא דינו הן בהוציא כנגד מה שאכל הן פחות הן יתר הן אם הוציא ולא אכל כלל השלישי בדין שומרת יבם שנפלו לה נכסים ויתגלגל בו בענין שומרת יבם שמתה מה יעשה בנכסיה הן בכתבתה הן בשאר נכסים הן שאר דינין שבענין זה וכן יתגלגל על ידי זה דין שאין לאדם ליחד כתבתה לאשתו אלא שיהיו כל נכסיו אחראין וערבאין לה:

זהו שרש הפרק דרך כלל אלא שיתגלגלו בו קצת דברים כמו שיתבאר:

והמשנה הראשונה ממנו תחל בביאור החלק הראשון והוא שאמר האשה שנפלו לה נכסים עד שלא תתארס מודים בית שמאי ובית הלל שהיא מוכרת ונותנת וקיים נפלו לה משנתארסה ב"ש אומרים תמכור ב"ה אומרים לא תמכור אלו ואלו מודין שמוכרת ונותנת וקיים אמ"ר יודה אמרו לפני רבן גמליאל הואיל וזכה באשה לא זכה בנכסים אמר להן בחדשין אנו בושין אלא שאתם מגלגלין עלינו את הישנים אמר הר"ם פי' אמרם שמוכרת ונותנת וקיים ירצה בו אפילו אחר שנתארסה ואמרם הואיל וזכה באשה ירצה לומר בארוסה הואיל וזכה בה יזכה בנכסים ויהיה מכרה בטל כמו שנפלו לה והיא נשואה ואמר להן ר"ג על החדשים אנו בושים והם נכסים שנפלו לה והיא נשואה לפי שדעתי גם כן באלו הנכסים שאם מכרה קיים אלא שאתם מגלגלים עלינו נכסים שנפלו לה והיא ארוסה ותאמרו הואיל וזכה באשה יזכה בנכסים והיא מכרה בטל ופסק ההלכה בין שנפלו לה נכסים עד שלא תתארס ובין אחר שתתארס ומכרה אחר שנשאת הבעל מוציא הפירות מיד הלקוחות בחייה ומוציא הקרקע עד אחר מיתתה:

אמר המאירי האשה שנפלו לה נכסים עד שלא תתארס ונתארסה מודים בית שמאי ובית הלל שמוכרת ונותנת אחר שנתארסה ר"ל הואיל ולא נשאת עדין וקיים שהרי ודאי הואיל ועד שלא נתארסה נפלו לה בזכותה נפלו לה משנתארסה ועודה ארוסה בית שמאי אומרין שתמכור לכתחלה שמאחר שלא נשאת בזכותה נפלו שאע"פ שנתארסה איפשר שלא תבא לידי נשואין ובית הלל אומרין לא תמכור לכתחלה שמא הואיל ונתארסה לא יבא עכוב בדבר ואומר בזכותו נפלו ומכל מקום כלם מודים שאם מכרה ונתנה קיים ושאלו בתלמוד המערב ולמה לא תנו לה מקולי בית שמאי וחומרי בית הלל לא אתינן במתניתין אלא דבר שהוא קל משני צדדים וחומר משני צדדים ברם הכא קל הוא לאשה וחומר לבעל אמ"ר יהודה אמרו לפני רבן גמליאל הואיל וזכה באשה משעת אירוסין לא יזכה בנכסים עד שאם מכרה ונתנה לא יהא קיים אמר להם על החדשים ר"ל אותם שנפלו לה משנשאת אנו בושים על מה שתקנו שמכרה בטל שהרי לא תקנו לו פירות אלא תחת פירקונה ופירקונה לא שכיח ואתם מגלגלים עלינו את הישנים ר"ל אותם שנפלו לה בעודה ארוסה:

נפלו לה משנשאת אלו ואלו מודין שאם מכרה ונתנה שיוציא הבעל מיד הלקוחות עד שלא נשאת ונשאת רבן גמליאל אומר מוכרת ונותנת וקיים אמ"ר חנניה בן עקביה אמרו לפני רבן גמליאל הואיל וזכה באשה לא זכה בנכסים אמר להן בחדשים אנו בושין אלא שאתם מגלגלין עלינו את הישנים ר' שמעון חולק בין נכסים לנכסין נכסים הידועים לבעל לא תמכור שאם מכרה ונתנה בטל ושאינן ידועין לבעל לא תמכור שאם מכרה ונתנה קיים אמר הר"ם פסק הלכה כבר קדם לך ונכסים הידועים לבעל הוא ממון שיהיה לה במדינה ההיא אשר ידור בה או במקומות הקרובים מהמדינה ההיא המיוחסת לה ונכסים שאין ידועין לבעל הוא מה שיהיה לה ממון במדינה אחרת והלכה כר' שמעון:

אמר המאירי נפלו לה משנשאת אלו ואלו מודים שאם מכרה ונתנה הבעל מוציא את הפירות מיד הלקוחות או מקבלי המתנה כל ימי חייה ולכשתמות מיהא יפסיד מדין משנתנו אלא שאנו דנין בה שאף אם מתה בחייו מוציא אף הגוף מתקנת אושא נפלו לה עד שלא נשאת ונשאת ואחר כך מכרה ונתנה רבן גמליאל אומר קיים ואע"פ שעיקר הגירסא בכאן לפי מה שיתבאר בגמרא מוכרת ונותנת וקיים הרי אמרו בגמרא תני אם מכרה ואמר לו הואיל וזכה באשה משנשאת לא יזכה בנכסים והשיבם על החדשים ר"ל אותם שנפלו לה משנשאת אנו בושים וכו' ובזו מיהא אין הלכה כרבן גמליאל אלא כל שמכרה משנשאת אפילו נפלו לה קודם שתתארס הבעל מוציא מיד הלקוחות אם לאלתר ולפירות מכח משנתנו אם לאחר מיתתה ולגוף הקרקע מתקנת אושא אבל כל שמכרה קודם נשואין מכרה קיים אפילו נפלו לה משנתארסה שאין לבעל כלום בנכסיה עד שיכנוס אלא שלכתחלה לא תמכור אלא אם כן נפלו לה קודם שתתארס ור' שמעון חולק בין נכסים ידועים לבעל לשאין ידועים לו שכל שאין ידועים לבעל כגון שנפלו לה במדינה אחרת ומכרתם קודם שיודע לו מכרה קיים אפילו נפלו לה משנשאת וכן הלכה אלא שלכתחלה לא תמכור ויש מפרשין אותה דוקא בנפלו לה משנתארסה קודם שנשאת הא אם נפלו לה אחר שנשאת מכרה בטל שהרי חבלה נכסים שאין ידועים הם ואמרו ס"ה ב' על בשתה ופגמה שילקח בהן קרקע וודאי מכרה בטל והנכון שכל שמכרה קודם ידיעתו מכרה קיים וכן יש חולקים שלא לפסוק כר' שמעון אלא שרוב פוסקים פסקו כמותו ממה שאמרו למטה עשאום כנכסים שאינם ידועים לבעל ואליבא דר' שמעון ומדינת הים שאמרו בסוגיא לאו דוקא אלא אף במדינה אחרת וגאוני ספרד כתבוה אף באותה מדינה כל שמכרתן קודם שנודעו לבעל אלא שדבר בהוה שאין דרך שיתעלם לבעל אלא כשהירושה ברחוק מקום והוא הדין אם הלך הבעל במדינה אחרת ונפלו לה בכאן ומכרתם שמכרה קיים:

נפלו לה כספים ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות פירות תלושין מן הקרקע ילקח בהם קרקע והוא אוכל פירות המחוברין לקרקע אמ"ר מאיר שמין אותם כמה הם יפים בפירות וכמה הם יפים בלא פירות והמותר ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות וחכמים אומרים פירות מחוברין לקרקע שלו ותלושין מן הקרקע שלה וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות פי' לר"ם כאשר נפל בין הבעל והאשה קרקע אשר באלו הדמים הנה ילקח בהן קרקע והלכה כחכמים:

ר' שמעון אומר מקום שיפה כחו בכניסתה הורע כחו ביציאתה מקום שהורע כחו בכניסתה יפה כחו ביציאתה פירות מחוברין לקרקע בכניסתה שלו וביציאתה שלה והתלושין מן הקרקע בכניסתה שלה וביציאתה שלו פי' לר"ם ר' שמעון חולק עם חכמים בפירות מחוברין בשעת יציאה ר"ל כשיגרשה ואצלה פירות מחוברין לקרקע אשר יצאו בהן והן עדין מחוברין הן יש לו לעולם בין בכניסה בין ביציאה והלכה כר' שמעון:

אמר המאירי נפלו לה כספים בירושה משנשאת ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות כדי שלא יהא הקרן כלה וכן הדין אם נפלו לה פירות התלושים מן הקרקע אע"פ שנפל לה עמהם הקרקע שיצאה מהם שנמצא הקרן קיים הואיל ומכל מקום בשעת ירשה הפירות תלושין אף הם נקראות קרן אבל אם נפלו לה פירות המחברים לקרקע הואיל ומכל מקום נפל לה עמהם הקרקע הרי הם שלו שהרי הקרן קיים בקרקע והואיל ומחברות לשם לא איקרו קרן ואין הלכה כר' מאיר שאמר על זו ששמין את הקרקעות כמה הם שוין בפירות וכמה הם שוים בלא פירות והמותר ילקח בהן קרקע אלא הפירות שלו הואיל והם מחברים כחכמים שאמרו פירות המחברים שלו ופירשו בגמרא שלדעת חכמים כשם שבשעת כניסתה פירות המחברים שלו כך כשהוא מגרשה והוא זוכה בנכסי מלוג שלה אף פירות המחברים של בעל אפילו לא נגמרו ועל זו חלק ר' שמעון ואמר מקום שייפה כחו של בעל בכניסתה והוא פירות המחברים הורע כחו ביציאתה והם שלה ותופשתם עם קרקעותיה מקום שהורע כחו בכניסתה והוא בפירות תלושים ייפה כחו ביציאתה שפירות התלושים שלו שכבר זכה בהם ואף חכמים לא נחלקו אלא במחברים שלדעתם שלו הם ואיתקוש בהו הויה ליציאה והוא שאמרו בגמרא ר' שמעון תנא קמא היינו חכמים ותירץ מחברים בשעת יציאה איכא ביניהו וכתבו גדולי הפוסקים שהלכה כר' שמעון ורבים מתמיהים עליהם היאך פסקו כיחיד עד שגורסין בגמרא מחברין בשעת יציאה אתא לאשמועינן כלומר דלא איירי בה במתניתין ומכל מקום לא נחלקו בה חכמים אלא לדברי הכל שלה ואע"פ שבמסכת בבא בתרא פרק נחלה קל"ו א' בענין הכותב נכסיו לבנו לאחר מותו אמרו שאם מכר האב מכורים עד שימות ושמין את המחבר ללוקח כמו שביארנו שם אלמא פירות המחברים ברשות מי שגדלו אצלו הרי בזו שבכאן מכל מקום הואיל ובעל אינו אוכל פירות אלא בתקנת חכמים ראוי לומר שביציאתה יהו המחברים שלה או שמא התם הואיל והבן מתורת מתנה הוא זוכה ולא ניתנו לו עד לאחר מיתה אין זכותו חלה עד לאחר מיתה וכבר פשטה זכות לוקח בפירות המחברים אבל נכסים אלו של אשה הם ואין לבעל פירות אלא בעודה תחתיו ומשם ואילך חוזרין לבעלים שהרי לא מכח הבעל הם באים לה וכן מי שנותן נכסיו לאדם לעשר שנים המחבר בסוף עשר לנותן ואע"פ שבפרק המקבל ק"ט א' אמרו במקבל שדה לשנים מועטות דדוקא בשבח שקמה אין לו אבל בפירות אילן יש לו שמא מוכר שאני ויש מפרשים שחכמים חולקים עם ר' שמעון ופוסקים כחכמים:

נפלו לה עבדים ושפחות זקנים ימכרו וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות רשב"ג אומר לא תמכור מפני שהן כבוד בית אביה נפלו לה זיתים וגפנים זקנים ימכרו לעצין וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות ר' יודה אומר לא תמכור מפני שהן שבח בית אביה לר"ם הלכה כרשב"ג והלכה כר' יהודה:

אמר המאירי נפלו לה עבדים ושפחות אם הם בחורים משתמש הוא בהן והגוף שלה ואם הם זקנים ימכרו מפני שהמיתה מצויה בהם ויהא הקרן כלה ואף הוא יכול להכריחה בכך ורבן שמעון בן גמליאל אומר שאף בזקנים אין הבעל כופתה בכך מפני שהן שבח בית אביה ר"ל כבוד לה ושבח לבית אביה שנראה לעינים מה שהכניסה לו והלכה כרבן שמעון בן גמליאל נפלו לה זתים וגפנים זקנים שאין בהם פירות ביותר מכדי הוצאתם ימכרו לעצים וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות ר' יהודה אומר לא תמכור מפני שבח בית אביה ולענין פסק פירשו בגמרא שאם הם בשדה שלה לא תמכור משום שבח בית אביה ואם הם בשדה שאינה שלה כגון שקנה אביה זתים וגפנים לבד הקרקע ימכרו ופירשו בתלמוד המערב דוקא בשאין עושין כדי טפולן אבל אם עושין כדי טפולן עדין כבוד בית אביה קיים:

זהו ביאור המשנה ופסק שלה על הדרך שכתבנו ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:

לענין ביאור סוגיא זו מבולבלת בין המפרשים ועיקר מה שנתפרש בה הוא ששאלו ר' יהודה אלכתחלה קאי דקא אמרי בית שמאי תמכור או אדיעבד קאי דקא אמר אלו ואלו מודים שמכרה קיים תשמע דאמ"ר יהודה אמרו לפני רבן גמליאל הואיל וזו אשתו ר"ל נפלו לה משנשאת וזו אשתו ר"ל נפלו לה משנתארסה מה זו מכרה בטל וכו' ואמר להם אף בזה אני אומר שבדיעבד קיים ואמרו לו הואיל וזכה באשה בשעה שנפלו לה ר"ל שנשאה לא יזכה בנכסים והיאך איפשר שמכרה קיים ואמר להם על החדשים ר"ל על שהם בידה שלא תמכרם לכתחלה ואתם מגלגלים הישנים שאין בידה שיהא מכרה בטל שמע [מינה] דר' יהודה אדיעבד קאי אמ"ר חנינא לא כך השיבו דודאי בנפלו לה משנשאת אף הוא מודה שמכרה בטל אלא כך השיבו אם אמרתם בנשואה דין הוא בנפלו לה משנשאת שיהא מכרה בטל שהרי זכאי וכו' תאמרו בארוסה ר"ל שנפלו לה כשהיא ארוסה שיהא מכרה בטל והלא אינו זכאי וכו' אמרו לו תשובה זו מספקת בנפלו באירוסיה ומכרה גם כן באירוסיה הא מה תאמר בנפלו באירוסין ומכרה בנשואין ואמר להם אף בזו מכרה קיים בדיעבד אמרו לו אם זכה באשה משנשאה לא יזכה בנכסים אמר להם על החדשים וכו' ר"ל שנפלו לה משנשאת והא תנינן בה במתניתין לדעת רבן שמעון בן גמליאל שמוכרת לכתחלה תני אם מכרה ואע"ג דמתניתין עדיפא מבריתא הכא ניחא לן לדחויי מתניתין מקמי בריתא דבריתא אזלא טפי כסדר דנפלו לה משנשאת בעל מוציא ונפלו לה באירוסין ומכרה משנשאת מכרה קיים בדיעבד ורב פפא משני הא דמתניתין ר' יהודה אליבא דרבן גמליאל שהיה אומר שאף בנפלו לה משנשאת מכרה קיים והילכך ראוי לומר בעד שלא נשאת ונשאת מוכרת לכתחלה כדין נפלו לה באירוסין ומכרה באירוסין לדעת בית שמאי ובריתא דקתני עד שלא נשאת ונשאת מכרה קיים ר' חנינא אליבא דרבן גמליאל דבנשאת מכרה בטל והקשה ור' חנינא כבית שמאי דמדקאמר במכרה משנשאת מכרה קיים במכרה באירוסין מודה שמוכרת לכתחלה ומדר' יהודה לא קשיא לן אע"ג דמודה לדבית שמאי דר' יהודה בדרבה מינה קאי דהא אף בנפלו לה משנשאת קאמר מכרה קיים ובעד שלא נשאת ונשאת דמוכרת לכתחלה אלא לר' חנינא קשיא ותירץ לא נחלקו בית שמאי ובית הלל בדבר זה ולענין פסק מיהא כבר ביארנוה כדי הצורך במשנה: