מאירי על גיטין צה

המוכר שדה בזמן שהיובל נוהג שנמצא חוזר ביובל ואין בו ללוקח אלא קנין פירות ביובל ראשון מ"מ מביא וקורא מפני שעדין אין דעתו של מוכר סומכת שתהא הקרקע חוזרת לו והרי הוא כקנין הגוף אבל אם חזרה ומכרה ביובל זה מביא (וקורא) [ואינו קורא] שכבר סמכה דעתו של מוכר בחזרתו ואין כאן אלא קנין פירות ויובל ראשון פירושו ראשון למקחו ושני שני למקחו כגון שחזר ומכרו ביובל שני ויש מפרשין ראשון שמנו ישראל בימי יהושע ואינו נראה דמה לנו בכך מאי דהוה הוה:

כבר ביארנו במקומו שהקונה אילן אחד בקרקעו של חברו בסתם אין לו קרקע אבל שלש אף בסתם יש לו קרקע מעתה קנה אילן אחד בקרקע של חברו מביא ואינו קורא אלא אם כן התנה בקרקע ר"ל שקנה אילן וקרקעו ואם קנה שלש מביא וקורא אפי' בסתם ומכל מקום בקנה שנים יתבאר במקומו שהדבר ספק ומקדיש אותם תחלה לבדק הבית והכהן פודה אותם מיד ההקדש ומפריש מהם תרומה ומעשרות מספק חלין אלא שנותן אף המעשרות לכהנים שמא בכורים הם ואסורים לזרים ואינו מביא אותם בעצמו אלא משלחן ביד שליח שלא תעכב הקריאה מלאכלן שכל שאינו ראוי לקריאה מצד הספק קריאה מעכבת בו וכבר ביארנו דברים אלו בבתרא פרק ספינה בסוגיא המשנה הששית:

כבר ידעת שהמקדיש שדה אחזה פודהו לשיעור בית זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף ושדה שקנה נפדה בשוויו הרי שלקח שדה מאביו והקדישה הרי היא כדין שדה ולא סוף דבר בשמת אביו תחלה ואחר כך הקדישה אלא אפי' הקדישה בחיי אביו ואחר כך מת אביו הרי זו בדין שדה אחזה שהרי מ"מ אף בשעת ההקדש היתה ראויה להיות שדה אחזה וכן שבשעת הפדיון היא שדה אחזה:

האחין שחלקו לקוחות הן ומחזירין זה לזה ביובל ופירשו במסכת בכורות נ"ב ב' שלא תבטל החלוקה אלא שחוזרין וחולקין מתורת מצות יובל ומצד שאין ברירה ולמדת שאף ירושת האחים קנין פירות הם ושמא תאמר אחר שכן וכבר פסקת שקנין פירות לאו כקנין הגוף דמי היאך היו מוצאים ידיהם ורגליהם בבית המדרש ר"ל בקריאת פרשת בכורים שהרי לא היו קורין אלא אם כן חד בר חד עד יהושע בן נון וכמו שאמרוה בגמרא לר' יוחנן דאי לאו דסבירא ליה דקנין פירות כקנין הגוף לא משכחת כו' וזה שאמר לא משכחת דמייתי בכורים שיטפת הלשון הוא שהרי מביאים הם אלא שאין קורין וא"כ לדידן דפסקינן כריש לקיש בקנין פירות וכר' יוחנן באחין שחלקו הדרא קושיא ואע"פ שגדולי הרבנים טרחו בה ולא עלתה בידם כהוגן נראה לי דכי קים לן כריש לקיש דוקא בשאר קנינים דעלמא אבל לגבי בכורים כל קנין פירות שאדם מחזיק בו חזקת הגוף כגון יורש בנכסי צאן ברזל מפני שאדם מחזיק בהם בחזקת הגוף וכן שירושת הבעל אינה חוזרת ביובל ואף בנכסי מלוג אתה יכול לפרשה מטעם זה והדבר דומה ליובל ראשון שדעת המוכר אינה סומכת לחזור לו שאף כאן אין דעת אחים לחזור מזה לזה הואיל ואין בתורה להיות ירשת אחים חוזרת וכן שאע"פ שמצינו שהם לקוחות לענין חזרת יובל בכאן ולענין סלמות וחלונות ודרך בבבא בתרא ס"ה א' ולענין אונאה במסכת קדושין כבר מצינו שהם יורשים בענין בא בעל חוב וטרף חלקו של אחד מהם כמו שכתבנו בבתרא פרק בית כור וא"כ בזו ודאי ראוי לפסוק דלא כריש לקיש להיות לענין זה קנין פירות כקנין הגוף ויש טורחים לישבה בדרך אחרת וזו נראית לי עקר: