מאירי על גיטין צד

ישראל וגוי שלקחו שדה בשותפות וחלקו התבואה הרי כלה טבל וחלין מעורבין ואפי' אותה שביד גוי ואין אומרין הוברר הדבר שזו של ישראל וזו של גוי אלא כל גרעין מהם מעורבין ובסוריא מיהא הואיל ומדברי סופרים הוא יש ברירה וחלק ישראל חייב חלק גוי פטור אפי' לקחם ישראל וברירה זו יש מפרשים בה הוברר הדבר שזה גדל בחלקו של ישראל וזה בחלקו של גוי וקשה לפרש דהלא יש בשבולת אחת כמה חטים והיאך מתברר במה גדל זה ובמה גדל זה ואף בשבלים קשה לפרשה שהרי גרעין אחד מעלה כמה שבלים ומתוך כך מפרשים אותה בשחלקו בקמתה והוא שאמרו בתלמוד המערב שבמסכת דמאי פרק ששי במה פליגין כשחלקו שדה בקמתה אבל גדיש כנגד גדיש אף רשב"ג מודה לר' שכל קלח וקלח שתפות הוא וכן כתבוה גדולי המחברים:

קנין פירות אינו כקנין הגוף ומעתה לענין בכורים המוכר שדהו לפירות מביא ואינו קורא שאינו יכול לומר מן האדמה אשר נתת לי ואעפ"כ נכסי מלוג של אשתו אדם מביא מהם וקורא אע"פ שאין לו בהם גוף קרקע שהרי אמרה תורה אשר נתן לך י"י אלהיך ולביתיך ושמא תאמר והלא נכסי מלוג אין הבעל אוכל בהן אלא מתקנת חכמים ואין מקום לומר אסמכתא היא דהא קאמר בהדיא שאני התם דרחמנא אמר ולביתיך מתוך כך פירשוה רבים בנכסי צאן ברזל וקורהו קנין פירות מכיון ששעבודה עליהם בפרט ושאינו יכול למכרם ולא עוד אלא שאף גדולי המחברים כתבו בהלכות אישות פרק כ"ב שאם מכר בעל בנכסי אשתו אף בנכסי צאן ברזל לא עשה כלום ואע"פ שהדברים מתמיהים ושכבר חלקו עליהם גדולי המפרשים מ"מ מחלקת הוא בתלמוד המערב במסכת יבמות פרק אלמנה דרבנן אדרשב"ג ומכל מקום לדברי הכל אין לו למכרם ומתוך כך הוא קורהו קנין פירות אבל נכסי מלוג אינו קורא כלל ויש מפרשים אותה בנכסי מלוג וכגון שהתנה עמה לאכל פירות שכך היה דרכם בדורות הראשונים וכמו שאמרו בבראשית רבה מהר ומתן מהר פרא ומתן פרא פורנין ופרא פורנין פירושו נכסי מלוג מלשון ריוח על הדרך שאמרו פורנא ליתמי:

כל שאדם מביא בכורים מנכסי אשתו אפי' היה בא בדרך ובכורי אשתו בידו ושמע שמתה אשתו מביא וקורא ושמא תאמר ולאו כל דכן הוא שהרי עכשו ירשם והם שלו מכל מקום שמא היית סביר לומר בזו שלא לקרות מפני שאין הלקיחה וההבאה כאחד שמתחלה היה בהבאתם כעין שליח ועכשו הן שלו וכבר אמרו בצרן בעל הבית ושגרן ביד שליח ומת שליח בדרך מביא ואינו קורא שנאמר ולקחת והבאת עד שתהא לקיחה והבאה באחד ואין צריך לומר אם הביאם השליח שאינו קורא אלא אפי' הביאם בעל הבית הואיל וביד השליח היו בדרך והוא הדין בלא מת שליח אלא שלקחם בעל הבית מידו משהתחיל להביאם ויש מפרשים דוקא בצרם שליח אבל בצרם בעל הבית והוליכם לשליח והביאם שליח ומת בדרך מביא וקורא שהרי לקיחה והבאה בבעלים ונמצא שהם מפרשים הבצירה לקיחה ומכל מקום לדעתנו הבצירה אינה קרויה לקיחה אלא כשלוקחם כדי להביאם ואם בצר האב ומת בנו מביא וקורא שמ"מ בצירה והבאה בבעלים: