מאירי על גיטין סב

בשלשה פרקים בשנה מוכרין את התבואה לפני הזרע ובשעת הזרע ובפרס הפסח וכן בשלשה פרקים בשנה מוכרין את היין בפרס הפסח ובפרס עצרת ובפרס החג למאי הלכתא לשותפי ר"ל שבזמנים אלו יכול האחד למכור שלא מדעת חברו ואפי' נתיקר השער אחר כן אין לו עליו כלום שאף הוא אומר סבור הייתי שאם יעבור זמן זה יהא נמכר בזול הא בשאר ימות השנה כל יומא פירקיה הוא ולא היה לו למכרו אלא מדעתו ויש מפרשים שהשותפים כל שלא התנו בשתוף סחורתם להיותה לזמן קבוע יכול לכופו לחלוק וכל שהתנו לזמן קצוב אין אחד יכול לכוף את חברו עד שיגיע הזמן ואם היה זמן ידוע למכירתה כעין אלו שהזכרנו אף בלא תנאי מעכב אחד לחברו עד שיעבור אותו זמן כדי שתמכר בנקל כאותו זמן:

תלמיד חכם כל שאינו מצויין במדותיו וטכסיסיו אין שאר חכמים חייבים לנהוג בו כבוד של תלמידי חכמים והוא שאמרו כאן ברב הונא ורב חסדא דהוו יתבי וחליף גניבא קמייהו אמר ליה חד לחבריה ניקום מקמיה דבר אוריין הוא ואמר ליה מקמי פלגא ניקום ורוצה לומר בעל מריבה ומחלקת ועליו אמר מר עוקבא בני אדם העומדים עלי ובידי למסרן למלכות כו' עד דום ליי' והתחולל לו כו' השכם והערב עליהם בבית המדרש כו':

ונשלם הפרק תהלה לאל: