מאירי על גיטין מה

ממה שאמרו בסוגיא זו בסומא שהיו באים תחלה בפסולו מפני שאינו יודע ממי נוטלו ולמי נותנו עד שהשיבוהו מצד שהסומא מותר באשתו בלילה ומשום דטביעות עינא דקלא היכירא היא למדו רבים שאין עושין שליח בגט אלא א"כ הוא מכירם דהא סומא אי לאו דטביעות עינא דקלא היכירא היא לא היינו מכשירים ואע"פ שאיפשר לו לשאול ומכל מקום חכמי הדורות כתבו שזו אינה ראייה כלל שהסומא אי לאו טביעות עינא דקלא לא היה איפשר לו ליתן אלא על ידי אחרים שיאמרו לו זה פלני וזה פלני לא שיהא הוא מכיר אף בהודעת אחרים שהרי אינו מכיר אף המודיע אבל שאר בני אדם הואיל ואיפשר אע"פ שאינן מכירין אחרים מלמדין אותם והם נותנין ויש מפרשים שאף בסומא לא היינו פוסלין בכך אלא מצד שאין דרך בני אדם לקבל שליחות על סמך שיהו שואלים לאחרים והיינו דקאמר שאינו יודע וכן אינו בא לישאל מפני שהוא סבור להכירה ונותנו לאחרת הא כל שהוא בא לישאל מהני ואע"פ שיש אצלם קצת ראייה ממה שאמרו בפרק שלישי ההוא דשדר גיטא לדביתהו ואמר לא ידענא לה א"ל כי מטית התם הבייה לאבא בר מניומי דהוה ידע לה ומדאצרכיה למיתביה לאבא אלמא שלא היה לו ליתן אף על ידי שאלה ואינה ראיה שלא אמרה אלא שלא להטריחו לשאול ולא עוד אלא ששם אמרו מי קאמר ליה אבא בר מניומי ולא את כו' ואף למי שאמר הכי קאמר ליה אבא בר מניומי ולא את כמו שיתבאר שם מ"מ למדנו שאם אמר לו ואת נמי מהני אע"פ שאינו מכיר ומועיל על ידי שאלה ומכל מקום בתוספת גיטין שנינו אמר לשנים תנו גט לאשתי או לשלשה כתבו גט ותנו לאשתי כותבין ונותנין לה ואם אינן יודעים ילמודו מכירין את האיש ואין מכירין את האשה כותבין ונותנין מכירין את האשה ואין מכירין את האיש כותבין ואין נותנין ומעתה יש לחוש בדבר: