מאירי על חגיגה מו

מה שביארנו במשנה במעלה שביעית שהכלי מצרף מה שבתוכו לקדש מדברי סופרים יש מי שאומר שלא נאמר כן אלא בכלי עץ ובכלי מתכות אבל כלי חרס אף מן התורה כן כמו שאמרו במסכת חולין התורה העידה על כלי חרס אפי' מלא חרדל אף באחרים רמז יש בהם בתורה כף אחת מלאה קטורת מה תלמוד לומר אחת ללמד שהכף עושה כל הקטורת שבתוכו כגוף אחד ומ"מ הדברים נראין שאינה אלא מדברי סופרים כמו שכתבנו וכקושייתו של רב כהנא שבסוגיא זו מאחר שהכלי מצרף כל מה שבתוכו אפר חטאת שנגע טבול יום במקצתו פסל את כלו וכן הסלת או הקטורת או הלבונה או הגחלים שהם בכלי אחד שנגע טבול יום במקצתם פסל את כלם על ידי צירוף הכלי אע"פ שקטורת ולבונה וגחלים אינן אוכל חיבת הקדש מכשרתן ולא סוף דבר באלו במה שיש בו צורך לכלי כגון הקטורת שבכף שהוא צריך להתקדש בכלי שרת להקטרה וכן בסולת שיעור הקמיצה אבל שירים שאינו צריך לכלי [שהרי הם בבל תקטירו ולאכילת כהנים אז לא יהיה כלי מצרפו אלא אף מה שאינו צריך לכלי] כלי מצרפו ואע"פ שפירשו הטעם בתלמוד המערב שירי מנחה מכיון שהוזקקו לכלי קודם קמיצה לא נאמר הטעם אלא לצרף מן התורה אבל לצירוף מדברי סופרים אין אנו צריכין לכלום: