מאירי על חגיגה מד

מתוך מה שביארנו בהצלת כלי זה על אוכלי' ומשקי' ושאינו מציל על דבר אחר למדנו שאם היה בעליה לגין של מתכת מלא משקין הלגין טמא טומאת ז' ומשקין שבתוכו טהורים וכן אשה לשה בעריבה של עץ אשה ועריבה טמאי' טומאת ז' ובצק טהור שאם תאמר שיחזור הכלי ויטמא העסה אם כן הרי הוא כאלו לא הציל ומ"מ בסדר טהרות התבאר שלא נשמר מחזרת טומאה על ידי כלי או האשה אלא כשעמד על עמדו אבל אם פרשה האשה מללוש ואח"כ חזרה ולשה טימאה את הבצק ואף אם פנה את הבצק או המשקין מכלי שהם בתוכם ופנן לכלי שטף אחר שבעליה נטמאו על ידי הכלי השני:

אע"פ שעם הארץ טמא בעיני חברים ונזהרין על מגען בטומאת יום והערב השמש אם נטמא במת נאמן אצלנו לומר טבלתי ואפי' בכליו שנגעו במת נאמן לומר הטבלתי ולא הטבלתי כלי בתוך כלי ומטבילין אותו מטומאת עם הארץ לבד ובהערב השמש אבל לא מטומאת מת להטעינו הזיה אבל אם אמר הטבלתי כלי בתוך כלי אבל לא הטבלתי בכלי שאין בפיו כשפופרת הנאד אינו נאמן שאינו מדקדק כל כך מ"מ אם נטמא עם הארץ במת ובא להזות בשלישי שלו אין מאמיני' בו שהוא שלישי שמא נחפז הוא לצאת מטומאתו ואין מאמיני' בו עד שיספור לפנינו מתחלת ז' ומזין עליו שלישי ושביעי לחשבון המנוי בפנינו ומ"מ אם אמר טהור אני והזיתי וטבלתי נאמן שמתוך חמר שהחמרת עליו בתחלתו ר"ל כשהוא בא לפניך בתחלת טומאתו שלא להאמינו בהזאה הקלת עליו בסופו שכל שאמר כבר עשיתי הכל נאמן ויש חולקין בזה ובסדר טהרות התבאר שאם לקח כלי סתם מעם הארץ ולא אמר לנו שטהור הוא מטומאת מת חוששין עליו מן הסתם ומזין עליו שלישי ושביעי:

מן התורה אין אכל ומשקה מטמא כלי וחכמים גזרו בכך במשקה מחשש משקה זב וזבה ר"ל רקו ומי רגליו ואם נטמא כלי מאחוריו במשקין שהיא טומאת סופרים אחוריו טמאים אבל אזנו או אגנו או ידיו טהורים וכן תוכו כמו שהתבאר במשנה במעלה שניה: