מאירי על בבא מציעא מה

ככרות של בעל הבית יתבאר במשנה שהוא חייב להכריז שהרי יש בהם סימן ואע"פ שעשוי לידרס כבר ביארנו שסימן העשוי לידרס סימן הוא:

כבר ידעת שהרבה חששו חכמים לבזוי אוכלין כמו שכתבנו במסכת ברכות ומעין זה מה שאמרו אין מעבירין על האוכלין ודבר זה יש שפרשו בו שאין מפסיעין עליהם וכל שכן שאין דורסין עליהם ויש שפרשו בו שהמוצאן אינו רשאי לעבור מעליהם ולהניחם אלא שמסלקין אותם משם מלשון אין מעבירין על המצות ואין סוגיא זו מוכחת כן ר"ל מה שהקשו והא איכא גוים וכן מה שתירץ וכן מה שהקשה הא איכא בהמה וכלבים וכו' כלם מתפרשים יותר יפה לפירוש ראשון ומה שאמרו בערובין ברבן גמליאל שמצא גלוסקין בדרך וראה גוי בא כנגדו ואמר לו טול גלוסקין הללו ואמרו עליה שמע מינה אין מעבירין על האוכלין פירושו לדעתנו כדי שלא יבא אחר וידרוס:

כל שיש בה סימן למדת מדברינו שחייב להכריז על כל פנים בין דרך נפילה בין דרך הנחה בין ברשות הרבים בין ברשות היחיד שזה בחזקת שלא נתיאש הוא הא אם נודע שנתיאש בשעת מציאה כגון ששמעוהו אומר אוי לו לחסרונו וכיוצא בזה זכה: