מאירי על בבא מציעא לא

דברים אלו לא סוף דבר שהם במכר שיש תרעומת מן הלוקח לגזלן אלא אלא אפילו נתנה הגזלן כיון שחזר ולקחה נתקיימה ביד המקבל אם דוקא בעוד שהיא בידו לשטה ראשונה ואם אף לאחר שהוציאה נגזל מידו לשטה שניה:

לקחה גזלן זה מידי הנגזל אלא שגלה בדעתו שלא נתכון לתועלת הלוקח כגון שקודם שתבעה זה מכרה לאחר או הורישה לאחד מן הראויים לירשו או נתנה לו במתנה הולכין אחר גלוי דעתו ואין לוקח זה יכול לעכבה ויש מי שאומר שכל שלקחה גזלן ולא גלה בדעתו בשעה שלקחה נתקיימה ביד הלוקח ולא נאמרו הדברים בכאן אלא בשגלה זה את דעתו קודם שלקחה כגון שמכרה לאחר מעכשו לכשיקחנה ואע"פ שלא קנאה בלשון זה כמו שיתבאר מ"מ הוא גלה בדעתו שלא נתכוון לתועלת הלוקח והולכין אחר גילוי דעתו ויראה לי שאם בשעה שלקחה אמר איני לוקחה אלא לעצמי לא קנה לוקח לא לקחה גזלן זה מן הנגזל אלא שבאה לידו בדרך אחרת אם נפלה לו בירושה כגון שגזלה לאחד ממורישיו לא נתקיימה ביד הלוקח שאין כאן לומר שלהעמיד נאמנותו טרח להביאה לידו שהרי ממילא באה לידו ויראה לי כן אם באה לידו בתורת עזבון כגון שלא היה זה למורישיו:

נתנה לו הנגזל במתנה נתקיימה ביד הלוקח כל אחד לפי שיטתו בודאי טרח זה אצל נגזל עד שנתנה לו ולא טרח אלא להעמיד נאמנותו ודבר זה יש מפרשים שנתנה נגזל לגזלן לאחר שהוציאה מיד הלוקה שאם קודם שהוציאה אין מתנתו כלום כמו שאמרו בפרק חזקת הבתים אי לאו דאודי ליה הוה ממטי ליה ולחמריה לשחוור ויש מפרשים אותה אף בשנתנה לו קודם שהוציאה מתחת הלוקח וכגון שנתנה לו בקבלת אחריות בפירוש ובדרך זה מתנתו מתנה כמו שיתבאר בפרק הנזקין ויש מפרשים אותה אף שלא באחריות ולא נאמר דבר זה ר"ל אי לאו דאודי ליה וכו' אלא בגזלן הורג נפשות על עסקי ממון אבל גזלן אחר קונה וכן הדברים נראין:

יש מי שאומר שלא נאמר בנתנה לו במתנה להעמידה ביד הלוקח אלא בשלא יצאה מתחת ידו הא אם יצאה מתחת ידו תעמד בחזקתה:

היה לגזלן זה חוב אצל הנגזל וגבה קרקע זה בחובו רואין אם יש לנגזל זה קרקע אחרת אומרים לא טרח לגבות מזה אלא להעמידה ביד הלוקח ויראה לי דוקא כשקרקע זה הנשאר הוא מן הקרקעות הראויין לגבות מהם בעל חוב ואם אין לנגזל קרקע אחר הראוי לגבות הימנו לא נתכון אלא לגבות חובו בראוי לו:

יש צדדין אחרים שיש לומר בהם שגלה דעתו שלא נתכון במקחו לתועלת הלוקח והוא שראינו שהוציאה נגזל מיד הלוקח ולוקח תבעו לגזלן שמכרו לו בדין על זה ונתחייב בבית דין לשלם לו וכתבו בית דין ללוקח אדרכתא על נכסיו של זה וכבר התחילו בית דין להכריז על נכסי הגזלן בכח אדרכתא זו להגבות ללוקח וכל שהתפשט הענין עד שהתחילו בהכרזות שכל שרוצה יבא ויקח אם לקחה אח"כ אין אומרים שלהעמידה אצל לוקח נתכוון שהרי גלה בדעתו שאינו נאמן הילכך נותן מעות בכח אדרכתא זו והקרקע שלו הא אם לא התחילו בהכרזות אע"פ שעמד בדין ונכתבה אדרכתא אומרין שלהעמידה ביד הלוקח נתכוון:

יראה לי מ"מ שאם פרע גזלן זה מעותיו ללוקח נסתלק הלוקח מכל וכל ואם לקחה נגזל אח"כ אין ללוקח אצלו דין ודברים:

זה שאמרנו במוכר שדה שאינה שלו שאם חזר ולקחה עמדה ביד הלוקח מכח אותה מכירה הראשונה דוקא שמ"מ מכרה לו מעכשו במוחלט כאלו היתה שלו ואפילו הכיר בה שאינה שלו קנאה באותו שטר כל זמן שלוקחה המוכר מן הנגזל הא אם בשעה שמכרה גזלן לא מכרה במוחלט אלא לכשיקחנה אפילו אמר לו מעכשו לא קנה בין בשדה סתם בין בשדה זו וכן אם אמר מה שאירש מאבא מכור לך מה שתעלה מצודתי מן הים מכור לך ומ"מ אם היה הצייד עני ואין לו מה יאכל תקנו חכמים על צידת היום שתהא בידו להקנותה שלא מן הדין משום כדי חייו לפיכך אם אמר מה שתעלה מצודתי היום מכור לך קנה ויראה לי אע"פ שאינו עני שלא נתנו שיעורין בדבריהם אע"פ שעקר התקנה מ"מ לא היתה אלא מפני העניים:

וכן אמרו שאם אמר מה שאירש מאבא היום מכור לך קנה משום כבוד אביו ופרשו בתלמוד המערב בשהיה אביו גוסס ורוצה למכור מעט מנכסיו לצורך תכריכין ושמא הבן עני ואם ימתין עד שימות יתבזה המת מתוך שהייה זו ויראה לי מ"מ אפילו ביתר משיעור זה ואפילו בחולה שאינו נוטה למות שלא נתנו חכמים שיעורין בדבריהם אע"פ שעקר התקנה לצורך כך היתה אמר מה שאירש מאבא מכור לך לא קנה אף אם מת היום אמר מה שאירש מאבא היום קנה אפילו לא מת עד למחר וגאוני הראשונים פרשוה אף בנתרפא האב כל שלא עמד לכשימות מיהא קנה זה כמו שכתבנו דבריהם בעשירי של כתבות: