מאירי על בבא מציעא רכד

כבר ביארנו במשנה שכל שנחלקו שכיר ושוכר בפרעון שהשוכר אומר נתתי ושכיר אומר לא נטלתי שכיר נשבע ונוטל וביארנו טעם הדבר מפני שבעל הבית טריד בפועליו ומ"מ כדי להפיס דעתו של בעל הבית צריך שישבע שכיר קודם שיטול מ"מ אם נחלקו בעיקר השכירות כמה קצץ לו זה אומר שתים קצצת לי והלה אומר לא קצצתי אלא אחת המוציא מחברו עליו הראיה שסתם קציצה ודאי מדכר דכירי אינשי יש לשאול מ"מ ישבע בעל הבית שהרי מודה מקצת הוא פירשו גאוני ספרד בהילך או שכבר נתן לו וכן יש שפירשוה כן על המוציא להביא ראיה או ישבע בעל הבית ויפטר ומ"מ מתקנת חכמים שישבע בזו בעל הבית אפילו בהילך או שפרעו מה שהודה לו כדי שלא ילך השכיר בפחי נפש כמו שיתבאר במסכת שבועות:

זה שאמרו בכאן עקרוה רבנן לשבועה מבעל הבית ושדיוה אשכיר לא שמתחלה היתה מוטלת מן הדין על בעל הבית שהרי מן הדין אין כאן שבועה אלא שמתחלה תקנוה על בעל הבית משום כדי חייו של שכיר: