מאירי על בבא מציעא קצד
Meiri on Bava Metzia 194 · מאירי על בבא מציעא · free full Hebrew text
Open in the reader →השוכר אומר שכורה מתה בשעת שכירות מתה ביום שכירות מתה והמשאיל אומר איני יודע פטור ושמא תאמר והלא כל שבועת השומרים בשמא הוא שאין המפקיד יודע מה שאירע תדע ששבועת השומרין בשמא במה שאין המפקיד יכול לידע כגון אם מתה כדרכה אם לאו אבל זה שאומר שכורה מתה אף הבעלים ראוי להם לידע איזו של שכירות ואיזו של שאלה וכשלא ידעו ריעתה טענתיהו ושמא תאמר תינח שאולה מתה שכורה מתה אבל בזמן שאלה מתה בזמן שכירות מתה מאי איכא למימר פירשו רבותי שמ"מ לא חייבה תורה שבועה אלא בדברים התלויים בגוף השמירה כגון גנבה ואבדה ואונסין ושליחות יד אבל בשנוי הזמן לא דברה תורה והבו דלא לוסיף להשביע על טענת שמא:
זה אומר שאולה וזה אומר שכורה ישבע השוכר פי' ישבע שוכר ששכורה מתה מלבד שבועת השומרים שהוא נשבע באותה שמתה שכדרכה מתה ולא בפשיעה ופרשו בגמ' שלא מטעם מודה מקצת שהרי מה שטענו לא הודה לו ולא סוף דבר בראש המשנה שהם עסוקים בפרה אחת זה אומר בשעת שאולה וזה אומר בשעת שכירות שאין כאן הודאה כלל אלא אף בסופה שהם שתי פרות וזה תובע את שתיהן ומודה באחת אין כאן הודאת מקצת שאם זה אומר של שאלה מתה ושכורה אתה חייב להחזיר לי וזה אומר שכורה מתה ושאולה אני מביא מן האגם שאין כאן הילך אין כאן הודאה מקצת ששאלה ושכירות שני ענינים הם כמו שיתבאר למטה ואינו דומה לחטים ושעורים שהודה באחת זו היא שיטת גדולי המפרשים ויש חולקים עמהם בקצת דברים אלו כמו שנבאר ולדעתם מ"מ למה שבאה פשוטה של משנתנו ראשה בפרה אחת וסופה בשתי פרות הוא שהקשו בגמ' והלא מה שטענו לא הודה לו ופרשו בשבועה זו שהיא באה על ידי גלגול שהוא נשבע על זו שמתה שכדרכה מתה ועל ידי גלגול שבועה זו הוא נשבע ששכורה מתה ומ"מ למה שפירשנו משנתנו בשתים ושלש אין אנו צריכין לכך שהרי שתים של שאלה טוען ומודה באחת ויש כאן מודה מקצת:
זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע יחלוקו ופירשו בגמ' שזו היא לדעת סמכוס האומר בכל ממון המוטל בספק חולקין אבל לדעת חכמים המוציא מחברו עליו הראיה ונמצא זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע פטור אלא שישבע זה שאינו יודע:
זהו ביאור המשנה ואע"פ שכלה נשנית שלא כהלכה מ"מ כבר ביארנו בתוכה פסק הדין בכל ענינים שבה ועל הצד שכתבנום הלכה הם ומה שנתחדש תחתיה בגמרא ממה שלא בארנוהו כך הוא: