מאירי על בבא מציעא קעז

כבר ביארנו על הפועל שהוא אוכל במין שהוא עסוק בו בין במחובר בין בתלוש על הדרך שביארנו במשנתנו אף הבהמה אוכלת במין שהיא עסוקה בו בין במחובר בין בתלוש אע"פ שלא נתפרש איסור חסימתו אלא בדיש שהוא תלוש מאחר שכל הבהמות בדין חסימה ואפילו חיה ועוף אם דש באווזין ותרנגולין או עשה בהן שאר מלאכות כמו שביארנו במסכת בבא קמא לא הוזכר שור אלא להקיש חוסם לנחסם ונחסם לחוסם ר"ל אדם לבהמה ובהמה לאדם מה פועל במחובר שהרי כרם וקמה הוזכרו בו אף שור במחובר ומה שור בתלוש אף פועל בתלוש מעתה אף אתה דורש מלת דיש אל הפועל ומה דיש מיוחד גדולי קרקע וגמר מלאכה ושלא נגמרה מלאכתו למעשר ולחלה ופועל אוכל בו אף כל שהוא בדרך זה יצא חולב ומחבץ שאין כאן גדולי קרקע יצא מנכש בבצלים ושומים שאין כאן גמר מלאכה בתלוש יצא בודל בתמרים וגרוגרות ר"ל שמדובקות זו בזו ועפוש מתילד ביניהם והוא מפרישן זו מזו במגריפה שהרי נגמרה מלאכתן למעשר ואם הם תמרים רעים שאין מתבשלים באילן ואדם מכניסן בכלים לחממן ולבשלן אין כאן גמר מלאכה ופועל אוכל בהם ואם הם בדברים שנכנסו לחיוב אחר דומה למעשר אוכל כגון חטים אחר שעשר שנכנסו לחיוב חלה ובזו יצא לש ומקטף ואופה שכבר נגמרה מלאכתן לחלה ויש חולקין שלא לחזור להתרן אחר שנגמרו למעשר כמו שבארנו למעלה ולא הוזכרה כאן גמר מלאכה לחלה אלא במה שאין חיוב מעשר נוהג בו וחיוב חלה נוהג בו כגון שבע שכבשו ושבע שחלקו שנתחייבו בחלה ולא במעשר ויש מפרשים בה דעת שלישי שכל שחלה נוהגת בו אפילו נגמר למעשר אוכל עד שיגמר לאחרון שבו הילכך יצא בודל שנגמר למעשר ויצא הלש שנגמר לחלה:

גדולי המחברים כתבו שהעושה בתלוש אוכל עד שלא יגמור עבודתו ומשתגמר עבודתו אסור לו לאכול והעושה במחובר כגון בוצר וקוצר אינו אוכל עד שיגמור עבודתו כגון שיבצור ויתן בסל עד שימלאנו וינפץ הסל למקום אחר ויחזור ויבצור וימלאנו ואינו אוכל אלא אחר שימלא הסל אלא שתקנו להיות אוכלין מזמן לזמן כמו שיתבאר למטה ואנו פסקנו הפך דברים אלו בסוגית המשנה החמישית: