מאירי על בבא קמא צ

המשנה האחת עשרה והכונה לבאר בה ענין החלק השביעי ואמר על זה קשרו בעליו במוסרה ונעל בפניו כראוי ויצא והזיק אחד תם ואחד מועד חייב דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר תם חייב ומועד פטור שנאמר ולא ישמרנו בעליו ושמור הוא זה ר' אליעזר אומר אין לו שמירה אלא סכין שאינו נפטר מדין שמים אלא בשחיטתו אמר הר"ם מוסרה הוא החבל או כיוצא בו שקושרין אותו בו והלכה כר' יהודה אבל חייב לשחוט כדי להסיר נזקו:

אמר המאירי קשרו בעליו במוסרה והוא חבל של גמי שהוא עשוי לקשור בה צואר הבהמה ונעל בפניו כראוי עד שיכולה לעמוד ברוח מצויה ויצא והזיק אחד תם ואחד מועד חייב שזו שמירה פחותה היא עד שיקשור בשלשלת של ברזל שלא יהא יכול לנתקה או שיהא סוגר עליה עד שהרוח שאינה מצויה לא תהא שולטת עליה לפתוח ור' יהודה אומר תם חייב ומועד פטור שהמועד הואיל והכתוב תלה ענינו בחסרון שמירה שנאמר ולא ישמרנו בעליו הורה שבשמירה כל שהיא דיו ויראה לי הטעם הואיל וקול יש לו אף הבריות ראויות להשמר ממנו ור' אליעזר אומר אין לו שמירה אלא סכין ופרשו בגמ' שלא בא ר' אליעזר לחייבו אם שמרו שמירה מעולה שאין אחר שמירה מעולה כלום בין לתם בין למועד אלא שאינו יוצא ידי שמים עד שיבערהו מן העולם ולענין תשלומין הלכה כר' יהודה ולענין לצאת ידי שמים הלכה כר' אליעזר:

זהו ביאור המשנה ומה שנכנס תחתיה בגמ' כך הוא:

מכלל מדות שהתורה נדרשת בהם הוא שאין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות וכשם שאין מעוט אחר מיעוט אלא לרבות כך אין רבוי אחר רבוי אלא למעט:

כבר בארנו שכל שנעתק מתמות להעדה אף צד תמות שבו נכנס בכלל דין ההעדה ואין אומרים צד תמות במקומה עומדת כמו שבארנו:

מועד לקרן ימין אינו מועד לקרן של שמאל ומ"מ יש מי שאומר דוקא מימין לשמאל מפני שהימין מזומן להזיק והוא צד חזק שבו אבל משמאל לימין מועד הוא ורוב מפרשים פסקו אף משמאל לימין והוא הדין שאינו מועד מאב לתולדה ומתולדה לאב ומתולדה לתולדה ר"ל מנגיחה לנגיפה ומנגיפה לנגיחה ומנגיפה לנשיכה:

ואחר שמועד לקרן ימין אינו מועד לקרן שמאל שמרו שמירה פחותה ויצא והזיק אם בימין נגח פטור ואם בשמאל נגח חייב וגדולי המחברים כתבו בענין מועד לקרן ימין דברים שלא נראו לנו: