מאירי על בבא קמא כז

כבר ביארנו במשנה שכל שנכנס ברשות המזיק והוזק שם אינו משתלם בכלום כלל הדברים בענין זה שהרשויות חלוקים ודיניהם משתנים לפי שנויים וכן הנזקים חלוקים שהקרן חייב בו ברשות הרבים ובחצר של שניהם ושאינה של שניהם ובחצר הניזק ושן ורגל אינו חייב בהם אלא בחצר הניזק:

וכיצד הם דינים אלו כל שנכנס שור של פלוני ברשות המיוחד לניזק והזיק חייב בכל ענין הן בשן הן ברגל הן בקרן תם כדינו ומועד כדינו:

כל שנכנס שור פלוני או פירותיו ברשות המיוחד למזיק והוזק פטור בעל הרשות בכל ענין שהרי הוא אומר לו תורך ברשותי מאי בעי:

כל שרשות זה משותף בין שניהם לגמרי והוזק אחד מן השותפין מצד בהמתו של חברו פטור בה על השן ועל הרגל וחייב בה על הקרן תם כדינו ומועד כדינו ואם הוזקו השותפין בשל אחרים חייבים אף על השן והרגל שכל לגבי אחרים רשות ניזק הוא שהרי לא היתה רשות לבהמתו של זה ליכנס לשם:

היתה חצר זו שאינה של שניהם אלא של אחרים והזיקה לשם בהמתו של אחד מהם את של חברו פטור על השן והרגל וחייב על הקרן תם כדינו ומועד כדינו:

חצר שהיתה משותפת לשניהם לענין הכנסת פירות אבל לא לאחד מהם להכנסת שוורים ובא שור של זה ונכנס לשם והזיק פירות של חברו חייב אף על השן ועל הרגל שהרי לא היתה לה רשות ליכנס לשם ואם הוזקו שורים פטור לגבי שורים אינו שדה ניזק ואי אתה יכול לפרשה אלא בנזק הבא על ידי רגל או תולדותיו כגון דרך הלוכה שאם דרך נשיכה או בעיטה הרי תולדות קרן הוא וחייב:

היתה משותפת לשניהם לפירות ולניזק לשוורים חייב בה אף על שן ורגל ואם מיוחדת על השן והרגל וחייב על הקרן:

היתה משותפת לשניהם לשוורים ולניזק לפירות חייב על שן ורגל אע"פ שיש לה רשות ליכנס מכל מקום לגבי פירות חצר הניזק הוא:

כתבו חכמי הצרפתים שחצר שכורה או שאולה חצר הניזק הוא ואע"פ שאין השאלה והשכירות קונין:

היתה משותפת לשניהם לפירות ולניזק לשוורים חייב בה אף על שן ורגל ואם מיוחדת למזיק לשוורים פטור:

כל שאנו מזכירין בכל מקום חיוב מצד קרן הרי קרן וכל תולדותיו בכלל וכל דבר שהוא משונה אפילו דרך אכילה הרי הוא בכלל תולדות הקרן כמו שיתבאר וכל דבר שאתה מחייבו משום קרן ביאורו תם חצי נזק ומועד נזק שלם ואתה מחייבו ברשות הרבים:

יש חולקין בקצת דברים אלו שכתבנו ופוסקין שהקרן ברשות הניזק משלם נזק שלם כר' טרפון ואין הדברים נראין ובפרק שני יתבאר עיקרו של דבר:

מי שמסר שורו לאחד מארבעה שומרים והם שומר חנם ושומר שכר והשוכר והשואל כלם נכנסו תחת הבעלים לחיוב שמירתם ואם הזיק שור זה שור אחד של אחרים השומר עומד במקום הבעלים לתשלומין ודוקא בשלא שמרוהו כראוי הא שמרוהו שמירה מעולה ויצא והזיק שומר פטור ובעלים לדעת גדולי המחברים חייבין ולא יראה כן ואם בשמירה פחותה שומר חנם פטור והשאר חייבים כמו שיתבאר במסכתא זו הוזק שור זה של בעלים ביד השומר מצד שור של אחרים אם מצד פשיעת השומר חייב השומר לבעלים בכל הנזק והוא גובה מן המזיק חצי נזק אם הוא תם ואם שלא בפשיעה השומר הרי הוא אונס ובשואל חייב בכל ובאחרים פטור אלא שהבעלים גובים מן המזיק כדינם הוזק שורו של שומר מצד שורו של בעלים פטורים הבעלים מכולם הוזק שורו של בעלים מצד שורו של שומר אם בפשיעתו חייב בכל ואם באונס בשואל חייב בכל ובאחרים יראה לי שחייב חצי נזק בתם ושלם במועד:

קבל עליו שומר זה שמירת גופו אבל לא שמירת נזקין הרי הבעלים חייבים בנזקיהם אם הזיקו והשומרים חייבים אם הוזקו על הדרך שהתבאר מכל מקום נפרצה הכותל בלילה או שפרצוה לסטים ויצאה והזיקה פטור בין השומר בין הבעלים ודוקא שהיה הכותל בריא כמו שיתבאר וביום חייב ודוקא אם היה שם אבל אם לא היה שם פטור עד כדי שיעור שיודיעוהו קבל השומר עליו שמירת נזקין אבל לא שמירת גופו כל שהזיקה השומר חייב וכל שהוזקה השומר פטור ובעלים חוזרין על המזיק: