מאירי על בבא קמא קיז

במה דברים אמורים בשהגיעו לכלל פרי כגון תאנים שהגיעו לפגים וענבים לבוסר ומכיון שבשעה שאכלתם היו פגים או בוסר רואים אותם כאלו הם תאנים או ענבים העומדים ליבצר אבל אכלה לולבי גפנים ויחורי תאנים או סמדר או כל כיוצא בזה שלא הגיע לכלל פרי אין רואים אותם אלא כמות שהם ומשערים כמות והם בששים וגדולי הרבנים פרשו בלולבי גפנים שהוא האשכול עצמו קודם שיפרח ויצא לכלל סמדר והוא נראה בחנטת הגפנים וכן יחור בתאנים ויש חולקים בסמדר לומר שהוא נדון כפגים ובוסר וכן יראה לפי שטת הסוגיא:

אע"פ שבארנו בשטתנו שאף באילנות הדין כמו שבארנו בנטיעות גוזרי גזרות שבירושלים אמרו שבהמה שקטפה נטיעה אם בת שנתה שתי כסף ואם בת שתי שנים ארבעה כסף מכאן ואילך כדין שהזכרנו אם לשטתנו ואם לשטת גדולי המחברים:

אכלה חזין והוא שחת שאינו נגמר רואין אותה כאלו נגמרה ומשערים בששים:

כל שרואים אותו כאלו נגמר אין אומרים שנדון אותו כמשוייר שבו לכמה יעלה בשעת הגמר עד שאם נשדף המשוייר יפטר זה אלא שנדון אותו כאלו נגמר עכשו בשעת ההיזק ואפילו נשדף המשוייר אנו אין לנו וכן אין משגיחין לנכות מתשלומין אלו מה שתכחיש את הגפן יותר אלו היו עומדים שם הענבים עד הבציר:

המפתה את הבתולה משלם חמישים כסף של קנס ומשלם בשת ופגם ואינו משלם את הצער שהנבעלת ברצון אין לה צער מעתה האונס משלם את הצער ושיעורו לפי קטנותה ובנין גופה וכן לפי שניו ובנין גופו ואין מנכין לה על מה שהיה סופה להצטער תחת בעלה שהנבעלת ברצון אין לה צער:

הנוגף את האשה ויצאו ילדיה משלם דמי ולדות על הדרך שכבר ביארנו ואין מנכין לו שכר מילדת ולא הוצאת מזונות שהיה צריך לעשות לה ביותר בימי לידתה אם ילדה כדרכה ואין צריך לומר מזונות הולדות עד כדי שהוא חייב לזונם והוא כשהם קטנים כמו שיתבאר במקומו: