מאירי על בבא בתרא צט

וכן אם מכרו שניהם בנכסי מלוג דאחרים בין שלקח מן האיש תחלה וחזר ולקח מן האשה בין שלקח מן האשה וחזר ולקח מן האיש מכרן קיים שלא הפרישו בין לקח מן האיש תחלה ללקח מן האשה אלא בנכסי צאן ברזל שהזכרנו מכר הוא לבדו בנכסי מלוג לא עשה כלום ולא סוף דבר בשמכר גוף הקרקע שהרי אין לו בה כלום אלא אף מכרה לפירות שלא תקנו פירות לאיש אלא להעמיד את ביתה בשפע ויתבאר במסכת כתבות שאם עשה כן לסחורה הרשות בידו מכרה היא לבדה בהם הבעל אוכל פירות בחייה וגוף הקרקע עומד בחזקת הלקוחות שאם רצה הבעל לבנות או לסתור או לחפור בורות שיחין ומערות הם מוחין בידו ואם מת הוא בחייה זכו הלקוחות במקחם ואם מתה היא בחייו הרי הבעל מוציאן מחזקת הלקוחות וזכה בהם בלא החזרת דמים אלא שאם דמי המקח קיימים חוזרין ללקוחות יש צדדין שממכרה או הודאתה קיימת אף בנכסי צאן ברזל וכבר ביארנום במסכת בבא קמא פרק הכונס:

ההורג עבד כנעני הואיל והוא חייב בקצת מצות נהרג עליו כאלו היה ישראל גמור ואם הוא עבד כנעני שלו נידון בדין יום או יומים שאם נשאר חי אחר הכאתו כ"ד שעות אינו נהרג עליו ואם מת בתוך זמן זה נהרג עליו בקצת תנאים יתבארו במקומם מכר את עבדו ופסק עמו שישאר לו שלשים יום לשמשו והרי יש לשניהם רשות עליו זה לתשמישו עד השלשים וזה לגופו מהיום ולאחר שלשים כל שהמיתו א' משניהם נהרג עליו ואין אחד מהם נדון בו בדין יום או יומים זה לפי שאינו כספו וזה לפי שאינו תחתיו וכבר כתבנוה בפרק החובל: