מאירי על בבא בתרא צג

קבלן שהרשות ביד המלוה ליפרע ממנו תחלה אינו מעיד ללוה אפילו היה לו קרקע אחר מתירא הוא שמא קרקעות שלו יותר חשובים בעיני המלוה ונוח לו להעמיד הרבה קרקעות ביד הלוה כדי להשביע עינו של מלוה לברור מתוכם ולא תהא מחשבתו פונה לקרקעות שלו ויש אומרים שלא נאמר אלא בשאין לו קרקעות חשובים כחשיבות אותן של ערב אבל אם היו לו באותו חשיבות בעצמו מעיד ומ"מ אתה למד מכאן שהקבלן שהיה דוחה את הבעל חוב אצל קרקעות הלוה אפילו אצל הבינונית שראויה לו אין רשות בידו בכך והוא נפרע משלו אם הוא חשוב בעיניו יותר ומעתה אם אין לקבלן אלא עדית אף בזו הדין ליפרע משלו אם ירצה ומתוך כך הוא נוגע בעדות אף בשיש לו קרקע כדי להשביע עינו של מלוה ליטול מן הלוה על הדרך שביארנו:

אומן של בנין כבר ביארנו במשנה שאין לו חזקה כאפטרופוס ואריס מ"מ בן האומן או בן האריס והאפטרופוס שאכלו את השדה שני חזקה אם בטענת עצמם הם באים ר"ל שטענו שהבעלים מכרו או נתנו להם יש להם חזקה וכן באמן לענין מטלטלין הבן מיהא הרי הוא כשאר כל אדם ואם באו בטענת ירושתם מחמת האומן והאריס והאפטרופוס אין להם חזקה דיו ליורש לזכות כדרך שהמוריש זוכה בה הביאו עדים שהבעלים הודו לאבותיהם שמכרוה להם נאמנין גדולי המפרשים פירשוה אף כשאמרו הם עצמם לפנינו הודה לו ר"ל כל אחד מאלו ונאמן מתוך שהיה יכול לבא בטענת עצמו וכן נראה שאם על ידי עדים אף בהם עצמם כן ולא הוצרך לומר בבניהם שכן ולדעת זה גורסין דקאמרי בפנינו וכו' ואין גורסין דקאמרי עדים אבל בן הגזלן אם בא בטענת עצמו החזיק שאין רשעותו של אביו מפקיע את זכותו ואם בא בטענת אביו הגזלן ר"ל שנודע בגזלנות בשדה זו לא החזיק ואפילו הביא עדים שבפניהם הודו הבעלים לאביו שמכרוה לו אינו כלום כשם שהוא אונסו בגזלה כך הוא אונסו להודות שמכרו לו בן בנו של גזלן שבא בטענת ירושת אביו החזיק ואין מדקדקין אם אביו ירשה מן הגזלן אם לאו ואם בא בטענת אבי אביו והוא הגזלן לא החזיק ויש אומרים שאם בן הגזלן בא בטענת אבי אביו וטוען שלא היה גזלן החזיק ולא יראה כן אחר שביארנו בגזלן שהוחזק בגזלנות באותה שדה בעצמה והיאך יבא בטענת אבי אביו ומ"מ לדעת האומר בגזלן כל שהורגין על עסקי ממון אע"פ שלא הוחזק על אותו שדה בפרט שהמערער מברר שהוא שלו יראה לומר כן ולענין פסק שניהם נקראים גזלנין ר"ל בין שהוחזק גזלן על אותו שדה בין שהוחזק הורג על עסקי ממון הואיל ובירר מערער על קרקע זה שהוא שלו:

יש שואלין בן גזלן שטען בפני הודה לאבי וטען המערער שלא הודה מעולם והרי נסתלק טעם שהזכרנו שכשם שאנסו בקרקע כך אנסו בהודאה שהרי זה טוען שלא הודה היאך דנין בה ויראה אף בזו שהמערער נאמן שהרי ממה נפשך אתה ראוי להאמין בו אם תאמין שלא הודה הרי לא הודה ואם תאמר שהודה הרי באונס הודה:

זה שאמרו בכאן איזהו גזלן שהוחזק גזלן באותה שדה יש שואלין והלא אף ביורד ברשות כן שכל שנודע שבתורת כך ירד אין לו חזקה ולמדו מכאן שהיורד לקרקע מתורת משכונה יכול לטעון אח"כ לקחתיה שאם לא כן מה למדנו בגזלה אף במשכונה כן ומ"מ אף הם כתבו דוקא לאמר ימי המשכונה אבל בתוך ימי המשכונה אינו נאמן שאם כן מה שאמרו במשכנתא דסורא אי כביש לשטר משכנתא ואמר לקוחה היא בידי נאמן והיה לו למחות מה הוצרך לכבישת השטר יוציאנה ויאמר שבתוך אותו זמן לקחה אלא שבתוך ימי המשכונה אינו נאמן וזהו דעת גדולי המפרשים לפי מה שכתבו תלמידיהם בשמם ומ"מ כבר הרחבנו בענין זה את הדרך למעלה במעשה של רבה בר שרשוי ולענין מטלטלין מ"מ הואיל והפקיד בעדים וראה אין לו חזקה כמו שכתבנו למעלה:

אע"פ שאמרו באומן שאין לו חזקה אם ירד מאומנותו יש לו חזקה הואיל והחזיק שלש משירד וגאוני ספרד פירשו בחבוריהם ירד מאומנותו כגון שנכנס לאומנות אחרת וכן באריס שירד מאריסותו וכן הבן שחלק ר"ל שפירש משלחן אביו יש להם אחר שנחלקו חזקה זה על זה וכן האשה שנתגרשה אפילו ספק גירושין אע"פ שבכל ספק גירושין בעלה חייב במזונותיה הואיל ונכנסה בכלל ספק גירושין נתרחקו הלבבות ויש לה עם בעלה חזקה זה על זה: