מאירי על בבא בתרא צד

אלו שהזכרנו שאין להם חזקה זה על זה שהביאו עדים או שטר או ראיה שבעל השדה מכרו או נתנו להם או שהודה בפניהם שמכרו או נתנו יש מהם שראייתם ראיה והם האמן והאריס והשתף והאפטרופוס והבן עם האב והאב עם הבן והאשה אצל בעלה והאיש בנכסי אשתו ובנכסי מלוג לבד כמו שיתבאר למטה אבל הגזלן הואיל והוחזק בגזלן על הדרכים שבארנו אפילו הביא עדים שבפניהם הודה שמכרו או נתנו אם טענו הבעלים מחמת יראה אודיתי אין זה כלום שהרי אם לא הודה לו היה אונסו או גוזלו ביתר מיכן ואפילו בשטר ומ"מ אם הביא עדים שבפניהם קבל המעות או שהעידו כן בשטר מוציאין השדה מידו מ"מ ומוסרין אותו לנגזל והלה מחזיר לו המעות כמה שהעידו העדים ודוקא בשמסר מודעא אבל אם לא מסר אע"פ שבאונס מכר מכרו קיים וכן כתבו גדולי הפוסקים ומ"מ גדולי המחברים כתבו שהגזלן אין צריך מודעא ואין דבריהם נראין שהרי סוגיא זו מוכחת בהפך שהגזלן והלוקח מן הסקריקון ושאר הכופין למכור כלם שנויים בסוגיא זו בערבוביא ומתגלגלים זה על זה ועוד אם כדבריהם מה הוצרך לומר בכאן רב הונא לא סבירא ליה דרב ביבי והרי לדבריהם אף רב הונא מודה שבגזלן לא גמר ומקני אף במעות:

הסקריקון הוא גוי ההורג נפשות על עסקי ממון עד שיתן שדה לפדיון נפשו ושדה זה אינו קנוי מן הדין לגוי זה הנקרא סקריקון שאע"פ שהמכר באונס מכר הוא הואיל ולא מסר מודעא כמו שאמרו אגב זוזי גמר ומקני מ"מ מתנה באונס אינה מתנה ומעתה הלוקח מן הסקריקון לא קנה ובעלים מוציאין מידו אפילו לקחו אח"כ מן הבעלים שהרי אף הסקריקון כופהו לכתבו לזה ולא סוף דבר בשלא כתב לו שטר אלא שאמר לו בעדים לך חזק וקני אלא אפילו כתב לו שטר עד שיכתוב לו אחריות בפירוש ואע"פ שבשאר מקומות אחריות טעות סופר הוא כל שכותב מאונס ודאי אין אומרין בו שטעות הוא אבל כשכתבו בפירוש ואין דרך אנס להכריח את האנוס בקבלת אחריות ודאי מחל וגאוני הראשונים כתבו בה שיכתוב סתם ושלא יפרוט שאינו מקבל אחריות ואין דבריהם נראין כלל ועיקר דבר זה במסכת גיטין מעתה גזלן שקבל אח"כ שטר מן הנגזל וכתב לו אחריות בפירוש ראייתו ראיה:

והאונס את חברו למכור לו שדהו באיזה צד אונס ולא מסר הלה מודעא על זה כבר ביארנו למעלה שאם נתן לו דמים מכרו קיים אגב זוזי גמר ומקנה וכן יש דברים שאע"פ שהם באונס נגמרו הרי אמרו לענין קרבן יקריב אותו מלמד שכופין אותו יכול בעל כרחו ת"ל לרצונו הא כיצד כופין אותו להקריב מה שנדר או מה שנתחייב בו עד שיאמר רוצה אני וכן לענין גט באותם שכופין אותם להוציא כופין עד שיאמר רוצה אני: