מאירי על בבא בתרא סג

מי שהוחזק אביו אצלנו בכהן ויצא עליו קול שהוא בן גרושה או בן חלוצה חוששין לו ומורידין אותו מספק ויש חולקים בזו ממה שאין גורסין בכאן ונפק עליה קלא דבן גרושה ואחתיניה אלא שאין צריכין לכך שפירוש הדבר ויצא עליו קול בן גרושה ובן חלוצה ומתוך אותו הקול לא בא לכלל כהנה בא אח"כ עד אחד והעיד עליו שכהן גמור הוא מעלין אותו על פיו ואפילו בא אח"כ עד אחר שבן גרושה הוא אין מורידין אותו אוקי חד להדי חד וחזקת אביו יתרה עליו אבל אם באו שני עדים והעידו עליו שבן גרושה הוא מורידין אותו עד אחד עם חזקת אביו אין עומדין בפני עדות שנים בא אח"כ עד אחד והעיד שכהן הוא הרי זה מצטרף עם הראשון ומעלין אותו ושוב אין מורידין אותו ששנים כמאה והרי חזקת אביו יתרה ואע"פ שבכח בית דין הורידוהו כל כיוצא בזה הם העלו והם הורידן ואין חוששין לזילות שלהם כלל שלא מחמת פשיעתם הוא אלא מצד שאין הדבר מתברר:

לפי דרכך למדת שעדות אחר עדות מצטרף ואפילו גמרו בית דין את הדין על פי אחד ובא השני מצטרף עמו וחוזרין ודנין ואין צריך לומר בשראו המעשה כאחד אלא שלא העידו כאחד ששומעין דבריו של זה היום ולכשיבא חברו למחר שומעין לו ואפילו חייבו את הלוה בשבועה על פי האחר חוזרין ודנין אותו בצירוף השני אלא אפילו בשלא ראו המעשה כאחד כגון שזה מעיד על הלואת מנה שבניסן וזה על הלואת מנה שבתשרי או שזה מעיד על הודאת מנה שבניסן וזה על הלואת מנה שבתשרי אע"פ שלא על מנה אחד מעידין הואיל ומ"מ שניהם מעידים על מנה מצטרפים עדותם ומחייבין על פיהם וכן פסקו גדולי הפוסקים במסכת סנהדרין ואין צריך לומר שכן בהודאה אחר הודאה או הודאה אחר הלואה שאפשר שעל מנה אחד הם מעידים ובמסכת סנהדרין יתרחבו הדברים בענינים אלו בע"ה: