מאירי על בבא בתרא מו

המשנה השמינית ואיננה מכונת הפרק אלא שנתגלגל בה על יד מה שנתעסק בעניני הרחקת השובך ואמר שגוזל הקטן והוא הנקרא ניפול שנמצא בתוך חמשים אמה הרי הוא של בעל השובך חוץ מחמשים אמה הרי הוא של מוצאו נמצא בין שני שובכות קרוב לזה שלו וקרוב לזה שלו מחצה על מחצה שניהם יחלוקו אמר הר"ם ניפול אפרוח היונים כשיפול ושאר הדברים מובן:

אמר המאירי ניפול שנמצא בתוך חמשים אמה לשובך הרי הוא של בעל השובך חזקתו שמן השובך יצא הא חוץ לחמשים אמה הרי הוא של מוצאו שהרי הואיל ואינה מגוזלות המפריחין אלא מן המדדין אין המדדה מדדה יותר מחמשים אמה ומן הסתם אדם אחר לקחו ונפל הימנו ונתיאש הא גוזלות המפריחין אסורים כל שנכר בהם שהם יוני שובכים ויש אומרים שמותרין שהולכין אחר רוב העולם נמצא בין יוני שובכות תוך לחמשים אמה לכל אחד קרוב לזה שלו וקרוב לזה שלו מחצה על מחצה שניהם יחלוקו:

זהו ביאור המשנה וכלה הלכה היא ודברים שנכנסו תחתיה בגמ' אלו הן:

זה שביארנו שבנמצא בין שני שובכין קרוב לזה שלו דוקא בששניהם מרובים באכלוסי יונים בשוה אבל אם היה אחד מהם גדול מחברו במנין היונים הולכין אחר הרוב שכל שבא לפנינו דין אחד שהאחד רוצה לזכות בו מחמת שהדבר קרוב לו יותר משל חברו והאחד רוצה לזכות בו מחמת שטוען שמן הרוב פירש והרי רוב שלו הולכין אחר הרוב ואע"פ ששניהם מן התורה שהרי הלכה תורה אחר קרוב בעגלה ערופה ואחר הרוב בשאר הדברים מ"מ רובא עדיף ומעתה אתה דן שלא נאמר בתורה לענין עגלה למוד לקרובה אלא בשהרחוקה שוה לה ברבוי אכלוסין אבל אם היתה רחוקה הימנה באותו מחוז מרובה באכלוסין יותר מן הקרובה הולכין אחריה והם הם שמביאים עגלה ולא הקרובה ואפילו לא היתה רחוקה הימנה מרובה באכלוסין אם היה מקום שנמצא בו החלל פרשת דרכים מביאין בין כלם הולכין אחר רוב שבין כלם ולא נאמר למוד לזו לבדה אלא בדרך שאין הדבר מצוי לבא לה רוצחים ממקום אחר כגון שיושבת בין ההרים וכיוצא בזה שאין אומרים ברוב וקרוב לילך בו אחר הרוב אלא כשהדבר מצוי להיות דבר זה יוצא מן הרוב כמן הקרוב כמו שנרמז בדין רוב טבחי ישראל האמור במקום אחר: