מאירי על בבא בתרא מד

זה שביארנו במשנה שהבונה בית כנגד חלון של חברו צריך להרחיק כנגדו ארבע אמות דוקא כשהוא בונה אורך כותלו כנגד ארך כותל חברו והוא הדין לדעתי אם בנה מן הצד והוא שכותל חברו הולך בקו ישר ממזרח למערב וזה בונה ארך כותלו מצפון לדרום אע"פ שאין כנגד כותלו של חברו אלא (ארך) [רוחב] הכותל אחר שרוחב הכותל מ"מ כנגד החלון אבל אם לא בנה כנגד החלון אלא מצד החלון לצדה שבמערב או לצדו שבמזרח דיו שירחיק שיעור חלון ר"ל שלא יכנס עובי הכותל כלל כנגד החלון אלא יניח החלון לצד מזרח ויבנה לצד המערב או יניחה מצד המערב ויבנה למזרח ונמצא כותל בנוי בצד זה ואורה באה מצד אחר לתוך החלון ואף במקום שיש לחוש לדוושא אין כאן חשש שאין כאן אלא עובי הכותל ודבר מועט הוא ושיעור חלון זה יש אומרים שאינו צריך כלום אלא שיניח החלון לצד אחר ויש אומרים שצריך הרחקה טפח ויש אומרים אמה ויש אומרים כשיעור רוחב אותו חלון בעצמו לפי מה שהוא ומ"מ בכיוצא בזו אע"פ שהגביה את הכותל ארבע על החלון הואיל ואין החלון כנגדו אלא מצדו יכול הוא להציץ ומתוך כך צריך שיהא משפע את כותלו עד שלא יהא באפשר לעמוד עליו ויש שפירשוה דוקא בלא הגבהת ארבע הא בהגבהת ארבע אין צריך כלום ואין אנו צריכים לכך:

ואם בנה שני כותלים זה מצד המערבי לחלון וזה מצד המזרחי לחלון הואיל ואורה מתעכבת מכל צד צריך להרחיק את שתיהן ארבע אמות ויש אומרים בו שיהא בין שתיהן ארבע אמות לבד וכן כתבוה גדולי המחברים ויש בסוגיא זו פירושים אחרים מפרשים הרחקה זו מכנגד החלון ולא מצדה ועיקר הדברים לדעתי הוא מה שכתבתי ולדעת המפרשים שבהגבהת ארבע אין צריך כלום ולא נאמר שפוע הכותל אלא כשלא הגביה מ"מ צריך שיזהר שלא יניח נסרים בין כותל לכותל וכל כיוצא בזה אלא שמן הסתם אין חוששין לכך שהרי שני בתים בשני צדי רשות הרבים זה עושה מעקה לחצי גגו וכו' ואין חוששין שמא יעקם ראשו ויראה שלא הזקיקו רבותינו על השכנים להרחיק אלא בכדי שלא יהרסו לראות בדרך הליכתן ולא שיהא אדם משתדל לראות על כל פנים וכן אם הגביה ארבע לא יסכך מזו לזו אלא ברחוק ארבע מכנגדה כדי שלא יאפיל:

כשתפרש שמועה זו על פי מה שאתה רואה בפסק שלנו אפשר שיהא קשה לך מה שאמרו הכא במאי עסקינן מן הצד ואחר כן שאלו וכמה והלא על משנתנו הוא מוסב וכבר כתבו בה בפירוש ומכנגדן ארבע אמות תדע שלא על המשנה הוא מוסב אלא על הבריתא והוא מה שאמרו תני עלה וכו' מכנגדן שלא יאפיל ולא נתן שיעור בבריתא לאחת מהן ושאל בכנגדן אחר שאתה מפרשו מן הצד אינו כאותו שכנגדן השנוי במשנה ואחר שכן צריך אתה לחדש בו שיעור שאי אפשר להיות ושיעור בונה מן הצד ושיעור בונה כנגד החלון שוים ומה ששאלו אח"כ והא אנן ארבע אמות תנן פירושו ושהבריתא אינה אלא כמפרשת למשנה כלומר ארבע אמות שאמרו במלמעלה שלא יציץ ויראה ובמלמטה שלא יעמוד ובשכנגדן שלא יאפיל ופירש לו שאפילו כן אפשר לפרש אף של משנתנו במן הצד ובשתי רוחות ומ"מ כנגדן ממש לא זזה ממקומה ואין ספק ששיעורה בארבע אמות כמו שכתבנו והוא עיקר הביאור במלת שכנגדן וביאורה במן הצד אינו אלא דחייה אלא שמ"מ אף במן הצד הדין פסוק בו על הדרך שכתבנו:

מרזב גדול ההולך על פני ארך כל הכותל ומימי הגג נשפכין לתוכו והוא קולטן ונשפכין מצד ראשו האחד לרשות הרבים והוא הנקרא בתלמוד מזחילה ובא אחד לבנות כנגד הכותל שהמרזב הולך על פני כלו צריך להרחיק מן המרזב ארבע אמות כדי שיהא לבעל המרזב מקום לזקוף שם סלם בשפוע ולעלות ולתקן את מרזבו ואפילו לא היה מרזב זה דבק בכותל אלא בולט חוץ ממנו על ידי יתדות גסות ותקרת הגג משפעת ויוצאה חוץ לכותל ארבע אמות והמרזב אחריו אעפ"כ צריך להרחיק עוד ארבע אמות שיהא מ"מ ארבע אמות מן המרזב לכותל והוא הדין לנטפי עצמן אם היו לו על חברו שפיכת מי גגו שצריך להרחיק עוד ארבע אמות מן הנטפי:

המשנה הששית והיא גם כן מענין החלק הראשון ואמר מרחיקין את הסלם מן השובך ארבע אמות כדי שלא תקפוץ הנמייה ואת הכותל מן המזחילה ארבע אמות כדי שיהא זוקף את הסלם אמר הר"ם שובך מגדל היונים ומזחילה צנור גדול שיורדין בה מימי הגשמים:

אמר המאירי מרחיקין את הסלם מן השובך ארבע אמות ר"ל שאם יש לאחד שובך בחצרו וכותל שבין חצרו לחצר חברו ובא חברו והעמיד סלם בחצרו צריך שירחיק הסלם מן השובך ארבע אמות כדי שלא תקפוץ הנמייה מן הסלם לשובך ותהרוג היונים ונמייה היא חיה קטנה וקורין לה מרטינא"ה וכן מרחיקין את הכותל מן המזחילה על הדרך שביארנו למעלה וענין סלם בשובך פרשו בגמרא שאף הוא גירי ומתוך כך צריך הרחקה וזה שנקרא גירי הוא שפעמים שבשעה שהוא מניחה עומדת לשם וקופצת שאלמלא כן לא היה זה גירי הואיל ואין גוף המעשה מזיק ואף בזו הוצרכו לשאול בגמ' שהרי גרמא הוא כלומר שאין גוף המעשה מזיק שאין הסלם מזיק אלא שהוא סיבה לנזק בסבה הבאה חוץ ממנו ותרצו בה שגרמא בנזקי אסור ואסור זה פירשו שהוא יכול לעכב אע"פ שפטור מלשלם ונמצא מ"מ שאם לא הרחיק פטור מלשלם אע"פ שבשאר הרחקות חייב:

זהו ביאור המשנה וכן הלכה ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן: