מאירי על בבא בתרא שמב

זה שאמרנו שכותבין שובר לא סוף דבר במקצת כגון מי שפרע מקצת חוב אלא אף בכלו ר"ל שאם פרע כלו ואמר לו החזר לי שטרי ואמר לו אבד או שהוא תובעו את חובו והלה אומר לו הבא שטרך והלה משיב שאבד כופין אותו לפרוע כלו וכותב לו שובר שאם לא כן מה יעשה זה שאבד שטרו יאכל הלה את שלו בחנם ושמא תאמר ואם אבד שוברו של זה יאכל הלה את שלו מ"מ יזהר על שוברו שכבר נאמר עבד לוה לאיש מלוה ומ"מ כתבו הגאונים שיש ללוה להחרים על מי שכובש השטר וטוען שאבד ואם טען הלוה בבריא שהיא אצלו ושעכשו הצניעה בפניו משביעין אותו היסת:

שטרי חוב המוקדמין פסולין ר"ל שאם היה באייר וכתב לו הלואתו מניסן פסול שהרי בא לטרוף לקוחות שמניסן ועד אייר שלא כדין ולא סוף דבר שאינו טורף בו מזמן ראשון אלא אף מזמן שני אלא הרי היא כמלוה על פה שלא לגבות אלא מבני חרי אבל המאוחרים כשרים שהרי עכשו מוחל המלוה שעבודו ותבא עליו ברכה ואפילו לא כתבו בשטר לאו בזמניה כתבנוהו אלא אחרנוהו וכתבנוהו כשר:

דברים אלו דוקא בשטרי הלואה אבל בשטרי מקח וממכר ר"ל שלא נכתבו בזמנם אפילו מאוחרים פסולים מפני שיש בהם מקום מוכן לזיוף כיצד הרי שלקח ממנו קרקע בניסן וכתב לו מתשרי ונזדמנו לו מעות ביני ביני ופתחו בדברים עד שחזר ומכר לו אותו קרקע וכשיגיע תשרי הוא מוציא שטרו ואומר שמכרו לו פעם שניה ושמא תאמר אף בשטר מאוחר הואיל ופסקנו שכותבין שובר ואין צריך לכתוב בו לאו בזמניה כתבנוהו וכו' יש בה מקום לזיוף פעמים שהוא לוה ממנו בניסן וכותב לו שובר מהלואה שבניסן וכשיגיע תשרי מוציא שטרו ואומר שמלוה אחרת היא בזו כל שכותב שובר על הלואתו יש לו לחקור אחר זמן השטר אחר שנולד שם ריעות שאין זה מוצא שטרו וכל שלא נתברר לו הזמן יש לו לחוש על כך ולכתוב שוברו בלא זמן עד שאם יצא לו שטר שזמנו אחר השובר יהא השובר מפקיע את כחו ויזהר המלוה שלא להלוותו עוד וכל שלא עשה כן הפסיד על עצמו אבל מקח וממכר אין אדם מדקדק על השטר היכן הוא ונמצא מפסיד שלא בפשיעה יש מי שאומר שבמקח וממכר אם כתב בו לאו בזמניה כתבנוהו אלא אחרנוהו וכתבנוהו כשר שכשהוא מוציאו לאחר הזמן אדם מכיר בו שזה שמכר לו בנתים הוא הוא אותו המקח שנכתב זמנו בתשרי וכן מה שכתבנו למעלה שאף בהלואה כל שלא כתב דאקנה פסולים אם כתב בו אחרנוהו וכתבנוהו כשרים:

ודברים הצריכים בביאור שמועה זו על איזה צד אנו מחזיקים שטר זה במוקדם ואיזה עדות מספיק לנו על כך כבר ביארנוהו בסדר מועד במסכת ראש השנה: