מאירי על בבא בתרא שלב

שטר שהיה כתוב בו למעלה שם אחד אם בלוה ואם במלוה ונשתנה השם למטה דנין אחר התחתון נמחק אות אחת בשל מטה למדין אותו משל מעלה ודוקא אות אחת כגון חננ מחנני או עננ מענני וכיוצא בזה אבל שתי אותיות לא שפעמים שיזדמן שם בן שלש אותיות כגון אמי ואסי ונמצאת למד רוב השם מעליונו ולא התירו אלא במעוטו או בחציו כגון שם בן שתי אותיות ומ"מ כל שאין לחוש בו לפי מה שיראה הדיין למדין:

אע"פ שבדבורים חלוקים כתבנו שהולכין אחר התחתון כל שאנו יכולין למעט את התחתון או לדקדק בו עושין היה כתוב בו ספל מלמעלה וקפל מלמטה והרי שהקפל פחות מן הספל שהספל פירושו סאה ופלגא והקפל פירושו קבא ופלגא הולכין אחר התחתון שהוא הפחות ואין מהרהרין אחריו היה כתוב קפל מלמעלה וספל מלמטה אומרים שמא סמ"ך זו קו"ף היתה ובא זבוב והסיר רגל הקו"ף ונעשית סמ"ך ואינו גובה בו אלא מדת הקפל וכן כל כיוצא בזה ואם נתברר לדיין שאינו כן דנו בתחתון כפי מה שיראה וכל שהוא יכול למעט ולצמצם לתובע עושה כל שיש לחוש לכך אף מן הספק הואיל ונולד רעות בשטרו:

שטר שהיה כתוב בו שלוה פלני מפלני שש מאות וזוז זה היה מעשה ודנו בו שש מאות איסתרין וזוז ולא דנו בו שש מאות זוז וזוז מפני שיד בעל השטר על התחתונה ושמא תאמר היה להם לדון שש מאות פרוטות וזוז אינו כן שכל חשבון פרוטות הסופר כולל אותם לזוזין וכותבם בלשון זוזין וכן אתה דן בכל מקום ובכל זמן לפי הנהגת המקום ושטת הדיינין ובני אדם שבו: