מאירי על בבא בתרא רנ

כבר ביארנו שאין הבעל נוטל בראוי כבמוחזק הוזכר כאן מעשה באחד שצוה נכסי לזקנתי ואחריה ליורשיה והיתה לה בת נשואה ומתה הבת בחיי הזקנה ובחיי הבעל וכשמתה הזקנה תבעה הבעל אותם הנכסים והופקע מהם מדין ראוי שכל האומר אחריך אינו כמעכשו שתהא הבת נדונת כמוחזקת הא אם היה יורש לזאת הבת יורשין אותם הנכסים שכל היורשים מחמת קורבה יורשין בראוי וכל האומר אחריה ליורשיה הוא הדין ליורשי יורשיה וכן למדנו שאלו היה כאן מעכשו היו יורשי הזקנה נידונין כמוחזקין והיה הבעל זוכה בהן וכן לענין מה שתלוי בטעם זה גם כן והוא אם הראשון יורד ומוכר אם לאו הואיל והאומר אחריך אינו כאומר מעכשו הלכה יורד ומוכר ואין לשני אלא מה ששייר ראשון וכמו שאמרו כאן דאי קדמה סבתא וזבינה זבינה זביני ואם אמר מעכשו אין לראשון אלא פירות:

יש שואלין מה הוצרך לומר ואחריה ליורשיה הרי משאמר נכסאי לסבתא ממילא הוחלטו בידה להיות יורשיה יורשין אחריה ואי אפשר לומר שאם מכרה הזקנה יהו יורשיה מוציאין מידי הלקוחות שהרי פסקנו יורד הראשון ומוכר ושמא מהנה לעכבה לכתחלה וכמו שיתבאר למטה ומ"מ הרי לשון זה מועיל לגדולה הימנה והוא שכתבו בה גדולי המפרשים שאם מתה הזקנה והחזיקה זו בנכסים אם באו בעלי חוב של זקנה להוציא מידה אף היא אומרת שלא מכח אמה היא מחזקת בהם אלא מכח המתנה ולמדנו שאע"פ שאם מכר מכר אם לוה מיהא אין מוציאין מיד האחרון וכן מועיל שלא תוכל להניחה במתנת שכיב מרע לאחרים:

כבר ביארנו שאלו היה יורש לזו הבת הוא יורשן ולא יורשי הזקנה ר"ל שהבן היה יורשן מכח הנותן ולא מכח הזקנה והוא ענין מה שאמרו לירתה ואפילו לירתי ירתה שנמצאו יורשי יורשיה יורשים מכח המוריש הראשון מעתה צריך לבאר שהרי אמרו בפרק זה נכסי לך ואחריך לפלני מת שני בחיי ראשון יחזרו ליורשי ראשון ולא ליורשי שני לדעת רשב"ג שהלכה כמותו פירשו בה מפני שנאמר בה ואחריך של שני לשלישי שנמצא שהפקיע מהם יורשי שני אבל אם מת שלישי בחיי שני כיון שיורשי שלישי ראויים לירש הם יורשים וכן אם אין שם שלישי ומת שני בחיי ראשון יחזרו ליורשי שני ויש אומרים שאפילו מת שני בחיי ראשון אם יש שם השלישי או יורשיו אין אומרים יחזרו הנכסים ליורשי הראשון אלא לשלישי או ליורשיו ובתוספתא אמרו תנו שדה פלני לפלני ואם מת תנוהו לפלוני ואם מת תנוהו לפלני וכו' הראשון אוכל פירות ואם מת ינתנו לשני השני אוכל פירות ואם מת ינתנו לשלישי מת שני עד שלא ימות ראשון ראשון אוכל פירות ואם מת ינתנו לשלישי ולא נאמר למטה יחזרו ליורשי ראשון אלא בשאין שלישי ואע"פ שבסוף התוספתא אמרו מת שלישי עד שלא ימות שני שני אוכל פירות מת יחזרו ליורשי נותן ולדעת ר' וממילא לרשב"ג יחזרו ליורשי שני אפשר בשאין שם יורשי שלישי ויש אומרים שבריתא האמורה למטה פירושה יחזרו ליורשי ראשון אפילו בשיש שם שלישי ודוקא באחריך ומה שאמרו בתוספתא מת שני ינתנו לשלישי בלשון אם מת שכל שאמר אחריו של שני לשלישי לא זכר את השלישי אלא לאחר השני וכן נראה מתלמוד המערב שבפרק הכותב שאמרו שם נכסי לפלני ואם מת לפלני מת שני בחיי ראשון מכיון שלא זכה השני שלא זכה השלישי ואמר ליה כך פירשה ר' אושעיא נכסי לפלני ואחריו לפלני מכיון שלא זכה השני לא זכה השלישי ואע"פ שבמעשה זה נאמר לשון אחריך אלו אמר ובתרה לברתה הכי נמי שלא זכו יורשי הבת מכח הבת אלא מכח הזקנה אם היו שם יוצאי ירכה של בת אבל מאחר שאמר לירתה יורשי היורשים בכלל היורשים הם ויש שמחזיקין תוספתא זו במשבשת וכבר נתבלבלו בה המפרשים הרבה ולא נתבררה להם כהוגן:

זה שכתבנו בשמועת האומר אחריך כאומר מעכשו שאינה הלכה גדולי הראשונים שבקטלונייאה נחלקו בה לומר שלא נדחית אלא לענין שאם קדמה הזקנה ומכרה מכרה אבל מ"מ כל שלא מכרה מוחזק הוא מעכשו אלא שמאחר שאם מכרה מכרה לענין בעל הוה ליה ראוי הא אם נתן בלשון אחריה והתנה על מנת שלא תמכור הרי הוא מוחזק ובעל יורש כאלו היה שם מעכשו ואף הם כתבו חדוש אחר שאף במעכשו אם קדמה ומכרה זבינה זביני ואין מדמין אותה לכותב נכסיו לבנו לאחר מותו שהבן מוציא מיד הלקוחות שבזו כבר קנה הגוף מהיום אבל זה כשהקנה לראשון אף הגוף הקנהו וזה שאמר אחריך מעכשו לפלני פירושו כשתרד בנכסים שישייר לך הראשון קנה לך מהיום והדברים זרים ויש גורסין בשמועה זו ובתרה לירתאי והקשו בה היאך נאמר בזו שאם קדמה ומכרה והלא אמרו למטה בשמועת ההיא איתתא דהוה לה דיקלא בארעא דרב ביבי לא אמר רשב"ג אלא באחר אבל אם שייר לעצמו לא כגון זו של רב ביבי שלא קנאו אלא בחייו ואחריו היה חוזר למוכרת עצמה וכל ליורשיה כעצמה דמי ושמא בנו כאחר דמי וחכמי הדורות שלפנינו כתבו כן שלא אמרוה שם אלא שלא קנאו לכל ימי חייו ואחריו חוזר לה הא אלו אמרה ואחריה ליורשי אם מכר מכר ואין חלוק בין ליורשיו בין לאחר וגדולי המחברים פירשו בדברי רשב"ג לא אמר רשב"ג אלא לאחר פירוש שמכרו לאחר אבל מכרו לעצמו ר"ל לבנו או לראוי לירשו לא עשה כלום והרי הוא כמי שלא מכר ולא יראה כן שאם כן היאך קורא זה לעצמו ואם בבנו קטן ומפני שאוכל פירות מעתה בנו גדול מאי ואף גדולי המגיהים תמהו בה מצד אחר: