מאירי על בבא בתרא קנג

ראובן שרצה ליתן או למכור שדה אחת לשמעון ואין שמעון בכאן ואמר לעדים זכו בשדה זו לפלני ר"ל בחזקה וכתבו לו שטר על זה והלכו במצותו והחזיקו בשביל שמעון אבל לא כתבו את השטר עדין או שכתבוהו ולא בא ליד הלוקח אם רצה חוזר בשטר הואיל ולא בא עדין ליד הלוקח ואין אומרים שכבר זכה בעבורו בשטר אחר שנכתב ואינו חוזר בשדה שהרי זכו בשבילו אע"פ שלא החזיק הוא בעצמו אחר שלא תלה קנין הודה בהגעת השטר לידו ויש לך לשאול א"כ חזרת השטר למה אם מתנה היא אף בשטר אין בה אחריות אם במכר אף בלא שטר יש בו אחריות וכמו שאמרו המוכר שדהו בעדים גובה מנכסים משועבדים ודבר זה נאמרו בו כמה דברים יש מפרשים אותה במתנה וכגון שצוה לכתוב לו שטר באחריות וגדולי המפרשים מעמידים אותה במכר ולא אמרו המוכר שדהו בעדים גובה מנכסים משועבדים אלא בשקבל אחריות בפירוש ונותנים טעם לדבריהם שהרי לא אמרו אחריות בסתם אלא מצד טעות סופר ששכחו ולא כתבו וודאי אחריות הוזכר שם שכל שנזקק לכתוב שטר דעתו על האחריות ומזכירו אבל בעדים אלו הזכירו אחריות ודאי לא היה סומך בו בעל פה ואחר שלא נכתב ודאי הוא שלא הזכירוהו ומ"מ טעם זה אינו שהרי בפרק שנים אוחזין פירשנו שאף אם נתברר שלא הוזכר שם אחריות דנין בו אחריות ואף הם חזרו ופירשו ואפילו נמצא לומר שהמוכר שדהו בעדים גובה מנכסים משועבדים אף בשלא הזכירוהו מ"מ כל שמפרש ואומר איני רוצה שתכתבו לו שטר הרי הוא כאלו אמר איני רוצה שיהא בו אחריות וכן יש מפרשים שמניעת כתיבת השטר מועלת לענין שכשמכר זה בעדים ובא בעל חוב וטרף שהלוקח יש לו לגבות מנכסים משועבדים אלו בא הלוקח בשעה שטרפה בעל חוב לפני הבית דין היו הבית דין כותבים לו טירפא על נכסי המוכר המשועבדים אבל זה לא חשש בזו והניח לבעל חוב לטרפה ולא הזקיק את הבית דין לעשות לו שטר טירפא ולאחר ימים בא הלוקח למוכר ובקש ממנו לפרעו והלה משיב כבר פרעתי ושלמתי לך הכל ואלו היה השטר בידו לא היה יכול לטעון כן וכשאין שטר המכר בידו ולא שטר טירפא נאמן בטענת פרעתי וכן אתה יכול לפרשו בשטר מכר ושחזרתו מועלת לענין פשיטי דספרא ובשהתנה המוכר לפרוע דמי השטר או שמא אינו רוצה שיתפרסם במתנתו כך כך ואע"פ שהמוכר שדהו קול יש לו וכמו שאמרו בו גובה מנכסים משועבדים מ"מ אין קול של עדים דומה לקול של שטר:

זה שפירשנו באומר זכו בשדה לפלוני שפירושו זכו בו בחזקה שאינו חוזר בשדה יש מפרשים אותה במקום שקונין בחזקה לבד כגון מקום שאין כותבין את השטר או שפירש ואמר שיקנו בחזקה ומ"מ אנו מפרשים שבכל מקום חזקה לבד קונה כמו שביארנו בראשון של קדושין זה שפירשנו ענין זה בחזקה ולא פירשנו זכו בו בקנין סודר שהוא קונה בין בקרקע בין במטלטלין חוץ מן המטבע מפני שאלו קנו ממנו לא היה חוזר אף בשטר שסתם קנין לכתיבה עומד וכמו שאמרו בפרק גט פשוט אי ידעיתו יומא דקניתו ביה כתובו ההוא יומא ואלו היה יכול לחזור בו נמצא שלא חל השעבוד עד כתיבת השטר וכשכותבין מיום הקנין נמצאו אלו מקדימין ואע"פ שחכמי הצרפתים מפרשים אותה דוקא בשטרות שאין בהם אחריות ואין בהם חשש פסידת לקוחות אין דבריהם נראין שהרי סתמא איתמר ומ"מ הם פירשוה בקנין וחוזר בשטר שלא אמרו לדעתם סתם קנין לכתיבה עומד אלא בסתם הא כל שמיחה מ"מ מיחה ואין הדברים נראין כלל:

אמר לעדים אלו זכו בשדה זו לפלוני על מנת שתכתבו לו את השטר הואיל ותלה הקנין בשטר אע"פ שהחזיקו הואיל ולא הגיע השטר ליד המקבל חוזר אף בשדה שכך היא כונתו שלא יקנה אלא בשטר וקנין השטר כשאין בה קנין סודר אינה אלא לכשיגיע לידו וכל שלא הגיע לידו חוזר אף בשדה ויש שואלין והלא האומר על מנת כאומר מעכשיו והרי הוא כאלו אמר זכו לפלני מעכשו ולכשתכתבו לו את השטר ויש להם לכתבה על כרחו פירשוה גדולי המפרשים שלא באמר כן אלא כשהתנאי להנאתו של מתנה כגון הרי את מקודשת לי על מנת שאתן לך מאתים זוז שמתנה להנאתו בקניית האשה וכן הרי את מגורשת על מנת שתתני לי מאתים זוז שמתנה להנאתו בדמים אבל זה שאין התנאי להנאתו יכול לחזור ואין אומרים בו שיהא כמעכשו ובאמת שתנאי בני גד ובני ראובן כך היה שהתנאי להנאת הנותן והמעשה למקבל המתנה ומ"מ אי אפשר להעמידה שבכמה מקומות מצינו תנאי שלא להנאה כגון על מנת שתאכלי בשר חזיר וכיוצא באלו כמה וכמה וגדולי המפרשים פירשו שלא נאמר כמעכשו דמי אלא כשמתנה לבעל דבר עצמו אבל אלו עדים הם ושלוחים וכל שלא עשו שליחותם והוא הגעת השטר ליד המקבל יכול לעקור שליחותו שסתם דעתו שאין להם לזכות ולכתוב אלא במצותו אלא שמ"מ כל שאינו חוזר אוכל הלה בכח הזכיה ומ"מ עיקר הקושיא אינה שאין זה אלא כמגלה דעתו שאינו רוצה שיקנה בחזקה לבד אלא בחזקה ושטר והואיל והתנה בעיקר הקניה לא חלה הקניה עדין וכן כתבו גדולי קדמונינו בראשון של קדושין בשמועת התקדשי לי במנה ונתן לה דינר ולקצת גדולי הדורות ראיתי שאפילו אמר בהדיא מעכשו ולכשתכתבו לו את השטר חוזר כל שלא נעשה השליחות שאין זה אלא שליחות וכל שלא הגיע השטר לידו מבטל שליחותו: