מאירי על בבא בתרא קכו

מאחר שביארנו שכל שאומר על מנת ואין בו מקום להקרא תנאי דנין אותו כחוץ ושיור מקום אף המוכר בית לחברו ואמר לו על מנת שדיוטא העליונה שלי והוא גג הגבוה עשרה העומד לתשמיש בפני עצמו שאמרו במשנה שאינו מכור בכלל הבית ונמצא שלא היה צריך לתנאי למדנו בה שלא בא על מנת זה לחנם אלא להוסיף בזכותו אף במה שלא בא לעולם והוא הוצאת זיזין באויר חצרו של חברו מפני שמקום הדיוטא הוא משייר לעצמו ואין צריך לומר שאם רצה לבנות עלייה על גבה בונה שאף בשלא על מנת זה רשאי בכך וזהו שהקשה מאי זאת אומרת וכן אם נפלה העליה אין צריך לומר שחוזר ובונה אותה אף בלא על מנת זה שהרי אף מתחלה יכול לבנותה כמו שביארנו הא אם נפל הבית פירשו גאוני ספרד שאלמלא תנאי זה לא היה חוזר ובונה בה דיוטא אפילו על גבי דיומדין שלא שייר אלא באויר אותו הבית והוא שאמרו בסוף הסוגיא אהני על מנת דאי נפלה הדר בני לה מכר בית לאחד ודיוטא לאחר לא שייר לבעל הדיוטא בבית כלום להוצאת זיזין אבל אם שייר הדיוטא לעצמו בין בחוץ בין בעל מנת שייר מקום שכל לעצמו בעין יפה הוא משייר וכן התבאר בפרק מי שמת:

המוכר בית לחברו ולא כתב לו עומקא ורומא לא קנה אלא מקרקע הבית עד התקרה וכן קנה התקרה או הגג אם אין בו מעקה גבוה עשרה טפחים אבל אינו רשאי לחפור בה בורות וכן אינו רשאי לבנות עלייה על התקרה או על הגג ואם רצה המוכר לבנות עליה על הגג או על התקרה בונה וכן היה מן הדין שיהא המוכר רשאי לחפור מבחוץ בורות תחת קרקע הבית אלא שזה אומר לו שביתו וכותליו מתקלקלים בכך ומ"מ אם עמד הלוקח וחפר בה בורות הרי הן למוכר שלא קנה עומק ורום מן הסתם כתב לה עומקא ורומא קנה עומק הבית לחפור בה בורות שיחין ומערות וכן האויר שעל הגג או על התקרה לבנות בו כל מה שירצה ומ"מ עדין לא קנה את הבור ואת הדות ואת המחילות שהיו שם בשעת המכר ולא את הגג שיש בה מעקה גבוה עשרה ולא כל דבר שהוא חשוב ויש לו שם בפני עצמו עד שיאמר לו מתהום ארעא ועד רום רקיעא ומשכתב לו כן קנה הכל: